תגית: עירוב תבשילין

זכר למחצית השקל

זכר למחצית השקל א. מחיר מחצית השקל – טוב לתת ערך של חצי שקל דהיינו מחיר עשרה גרם כסף ממש עם מע"מ, וצריך לחשב כל שנה לפני פורים את ערך השקלים בתשס"ב 14 ש"ח. ואם יש לו מטבע ממש של

יום שבעה באדר

יום שבעה באדר א. מכיון שז' באדר הוא יום פטירת משה רבינו ע"ה יש נוהגים ביום זה לעשות תענית ובמוצאי התענית הילולה ושמחות. ויש סדר לימוד מיוחד למרן רי"ח זיע"א ללילה זה. ובמיוחד נוהגים בכך אנשי חברא קדישא שצמים ביום

הפטרה בקריאת שנים מקרא ואחד תרגום

הפטרה בקריאת שנים מקרא ואחד תרגום כג. בשבתות אלו יש אומרים שאחרי שנים מקרא ואחד תרגום בארבע פרשיות יקרא הפטרה דארבע פרשיות, דהיינו בשקלים, בזכור, פרה, החודש תקרא את ההפטרה השייכת להם ולא הפטרת השבוע (משנ"ב רפה ב). אמנם לפי

הפטרה מיוחדת עם ראש חודש

הפטרה מיוחדת עם ראש חודש כא. בארבע פרשיות אלו מפטירין הפטרה הקשורה לשקלים או זכור או פרה או החודש. וכשחל בשבת שקלים גם ראש חודש – אומרים פסוק ראשון ופסוק אחרון של הפטרת שבת ור"ח "כה אמר ה' השמים כסאי".

שבת החודש

קדיש אחרי קריאה בתורה יז. שני ספרים – כשמוציאין שני ספרים קוראים בספר הראשון קוראין שבעה עולים בפרשת השבוע. אומרים חצי קדיש. המפטיר קורא בספר שני בפרשת שקלים או זכור או פרה או החודש או פרשת שבת ור"ח או שבת

פרשת פרה

שבת פרה יג. בשבת שקודם שבת האחרונה של אדר (ואם חל ר"ח ניסן בשבת אז בשבת האחרונה של אדר) מוציאין שני ספרים, בראשון קורין ז' עולים, ואומר חצי קדיש, והמפטיר קורא בספר שני פרשת "זאת חקת התורה". ואומרים חצי קדיש,

פרשת זכור

שבת זכור ח. המשנה במסכת מגילה (כט) כותבת שצריך לקרוא פרשת "זכור" סמוך לפורים כדי לסמוך את מחיית עמלק למחיית המן (לשון רש"י שם) כדכתיב הימים האלה "נזכרים ונעשים". ט. מוציאין ב' ספרים וקורין בראשון שבעה עולים בפרשת השבוע, אומרים

פרשת שקלים

שבת שקלים ג. כתוב במשנה (מגילה כט.): ראש חודש אדר שחל להיות בשבת – קורין בפרשת שקלים". ובגמרא. "תנן התם: באחד באדר משמיעין על השקלים.. אמר רבי יאשיה: דאמר קרא (במדבר כ"ח) "זאת עלת חדש בחדשו". אמרה תורה: "חדש והבא

ארבע פרשיות

ארבע פרשיות א. יש ארבע שבתות בחודש אדר וסמוך לו שקוראים בשני ספרי תורה כל שבת: שקלים, זכור, פרה והחודש. ובירושלים בשנה שחל בה "פורים המשולש" יקראו בשני ספרי תורה חמשה שבתות רצופות. כי ב"פורים המשולש" בשבת קוראים גם "ויבא

טעה בסדר הברכות

טעה בסדר הברכות כג. אם בטעות ברך שלא כסדר הנכון – יצא ידי חובה ואינו חוזר ומברך.

דילוג לתוכן