קדיש אחרי קריאה בתורה
יז. שני ספרים – כשמוציאין שני ספרים קוראים בספר הראשון קוראין שבעה עולים בפרשת השבוע. אומרים חצי קדיש. המפטיר קורא בספר שני בפרשת שקלים או זכור או פרה או החודש או פרשת שבת ור"ח או שבת וחנוכה. ואומרים שוב חצי קדיש. (עיין כה"ח סי' תרפ"ד ס"ק י"ט וסי' קמ"ז ס"ק מ"ד). והאשכנזים ברובם נוהגים כשיש שני ספרי תורה כדלקמן: מביאים ספר ראשון לתיבה, קוראים בו שבעה עולים, סוגרים את הראשון, מביאים ספר תורה שני לבימה ואומרים חצי קדיש כששניהם על הבמה, קוראים בשני ואומרים הפטרה.
יח. שלושה ספרים – כשמוצאים שלשה ספרים יש שתי אפשריות א) קוראין בראשון ששה עולים, ואין אומרים קדיש, בשני קורא השביעי בפרשת ר"ח "וביום השבת" עד "ונסכו", ואומרים חצי קדיש, והמפטיר קורא בספר השלישי את פרשת שקלים או החודש. ואומרים חצי קדיש. ב) אם קראו ז' עולים בספר הראשון – אומרים קדיש גם אחרי הקריאה בו. כך שבסך הכל אומרים ג' פעמים קדיש אחרי כל ספר. (הריב"ש ואבודרהם ועיין מג"א שם ס"ק י"ב וכה"ח שם ס"ק מ"ד ולאפוקי מה שכתב נתיבי עם סי' רפ"ב).
יט. האשכנזים נוהגים שכשיש שלושה ספרים לקרוא ששה עולים לספר הראשון, מוציאים ס"ת ראשון וגוללים אתו ואחר כך פותחים ס"ת שני וקוראים בו, מביאים את ספר התורה השלישי לבימה, מניחים אותו ליד הספר השני, אומרים חצי קדיש, מוציאים מהבימה את הספר השני, נשאר ספר שלישי וקוראים בו. (עיין מש"ב קמ"ז ס"ק כ"ז ולדעת מג"א).
כ. בשבת שמוציאים ג' ספרי־תורה כגון: שבת וראש חודש אדר שהוא גם שבת "שקלים", או שבת וראש חודש ניסן שהוא גם שבת "החודש", או בשבת ראש חדש וחנוכה, או בשמחת תורה מוסיפים הספרדים: מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה, כי בכל־חכמי הגוים ובכל־מלכותם מאין כמוך: מאין כמוך ה', גדול אתה וגדול שמך בגבורה: וה' אלהים אמת, הוא־אלהים חיים ומלך עולם, מקצפו תרעש הארץ ולא־יכילו גוים זעמו: אתוהי כמה רברבין ותמהוהי כמה תקיפין, מלכותה מלכות עלם ושלטנה עם־דר ודר. אחר כך מוסיפים שמע ישראל, ה' מלך, ואנא ה'. ונהגו כעת לומר כן גם לא רק בירושלים אלא בכל הארץ וגם בחו"ל. (עיין במנהגי בית אל סע' ו, הקדמה לספר דברי שלום חלק הקבלה).
