שבת שקלים
ג. כתוב במשנה (מגילה כט.): ראש חודש אדר שחל להיות בשבת – קורין בפרשת שקלים". ובגמרא. "תנן התם: באחד באדר משמיעין על השקלים.. אמר רבי יאשיה: דאמר קרא (במדבר כ"ח) "זאת עלת חדש בחדשו". אמרה תורה: "חדש והבא קרבן מתרומה חדשה" וכך אומר רש"י: "קורין בפרשת שקלים – להודיע שיביאו שקליהם באדר" וכל זה כדי שיביאו שקליהם שיכינו אותם לבית המקדש. אע"פ שהסכום לא גדול, סה"כ עשרה גרם כסף טהור. כיון שזה קרבנות שמכפרים על כלל ישראל. יש על זה יצה"ר גדול. לכן מודיעים לאנשים חודש מראש להכין את הכסף לתרומה זו. ואם אדם לא שילם – ממשכנים אותו בעל כורחו. (עיין רמב"ם שקלים פ"א הלכה ט' י').
ד. לפי רש"י קוראים בתורה פרשת שקלים בימינו כמו שקראו בזמן בית המקדש להזכיר על חובת השקלים. ואנו קוראים שקלים כ"זכר" לקריאה שהיתה בזמנם. לפי דעת הלבוש והמשנה ברורה (במשנ"ב תרפה ס"ק ב) "ואנו משלמין פרים שפתינו בקריאת הפרשה של 'כי תשא' דכתיב בה ענין השקלים". אנו לא יכולים לתרום שקלים ממש למקדש לכן אנו קוראים בבחינת "ונשלמה פרים שפתינו" בקריאת הפרשה של כי תשא. (ועיין למקראי קודש עמוד ע"ו בהערות שם).
ה. בשבת שלפני ר"ח אדר הסמוך לניסן מוציאין שני ספרים, מנהג הספרדים לקרוא בראשון שבעה עולים בפרשת השבוע, ואומרים חצי קדיש, והמפטיר קורא בספר שני פרשה ראשונה של "כי תשא", עד "לכפר על נפשתיכם", ואומרים חצי קדיש פעם שניה ומפטירין "ויכרות יהוידע". ומנהג האשכנזים לומר קדיש פעם אחת וכשאומרים אותו מניחים את שתי ספרי התורה על הבמה.
ו. אם חל ר"ח אדר בשבת מוציאין שלושה ספרים. בראשון קורין שישה עולים ואין אומרים קדיש. (ואם קראו ז' עולים אומרים קדיש). ובשני קורא השביעי בפרשת ר"ח "וביום השבת" עד "ונסכו" ואומרים חצי קדיש. והמפטיר קורא בשלישי פרשת "כי תשא", ואומרים חצי קדיש. ומנהג האשכנזים כדלקמן.
ז. מפטירין "ויכרות יהוידע". ואומרים פסוק ראשון ופסוק אחרון של הפטרת שבת ור"ח "כה אמר ה' השמים כסאי". מנהג האשכנזים לא להוסיף פסוקים בהפטרה.
