תגית: עוני

דברים האסורים לפני מנחה

דברים האסורים לפני מנחה ח. כשהגיע זמן מנחה גדולה (דהיינו חצי שעה זמנית לאחר חצות היום) אסור לאדם לאכול סעודה ואפילו ארוחה קטנה שרגיל בה יום יום עד שיתפלל, וק"ו סעודה גדולה כסעודת חופה, בר מצווה, ברית וכדו'. ויש אומרים

צדקה ותשלום שכר לפני מנחה

צדקה ותשלום שכר לפני מנחה ג. שכר ביומו – צריך להיזהר לפרוע שכר שכיר ביומו קודם שמתפלל תפילת מנחה (דהיינו לשלם לעובד שהגיע זמן התשלום על עבודתו). וסיפר מהרח"ו על האר"י שהיה מתעכב לפעמים עד השקיעה כדי ללוות כסף כדי

תפילת מנחה וחשיבותה

תפילת מנחה וחשיבותה א. מעלת הזמן – אומרת הגמרא[1]: "לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה שהרי אליהו (הנביא זכור לטוב) לא נענה אלא בתפילת המנחה", ולכן צריך להקפיד מאוד מאוד בתפילה זו. ויקפיד לאומרה עם חזרת הש"ץ אלא אם יש

סדר היציאה מבית הכנסת

א. המתנה ביציאה – לא ייצא מבית הכנסת עד שיסיימו את כל התפילה אלא אם צריך לנקביו וכדו'[1]. ב. לימוד אחר התפילה – מנהג טוב בקהילות ישראל לקבוע לשבת וללמוד בבית הכנסת אחר התפילה, ואומרים לאחריו קדיש "דרבנן"[2]. ג. שהייה

סיום התפילה

סיום התפילה לא. אחר "עלינו לשבח" – יש נוהגים לומר אחרי "עלינו לשבח" את הפסוקים הבאים[1]: יש מוסיפים פסוק[2]: "ויאמר אם שמע תשמע לקול ה' אלוקיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצוותיו ושמרת כל חוקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא

"עלינו לשבח"

"עלינו לשבח" כה. "עלינו לשבח" – אחרי עניית "ברכו" יעמדו ויאמרו בכוונה גדולה: "עלינו לשבח" וכו' שהוא שבח עליון ונורא מאד, ויש אומרים שיהושע בן נון תיקן אותו כשכבש את יריחו (והוא מסוגל לכל דבר, וכשאומרים אותו לסגולה יש לקוראו

"ברכו" (לפני עלינו לשבח)

"ברכו" כד. יש מקומות שנוהגים לומר קודם "ברכו" את המילה: "רבנן", וכן כשאומרים "ברכו" בעלייה לס"ת, וכן ב"ברכו" שקודם "עלינו לשבח" בערבית, והטעם הוא כיון שה"ברכו" האלו לא תוקנו ע"י אנשי כנסת הגדולה אלא ע"י חכמים אחרונים (בשונה מ"ברכו" שקודם

"פיטום הקטורת" (בסוף התפילה)

"פיטום הקטורת"   כ. "אין כאלוהינו" – "אין כאלהינו" שלאחר "שיר של יום" הוא שבח נורא, ויש בו כוונה גדולה על פי הסוד, ולכן יאמר אותו בנחת ובכוונה[1]. כא. קטורת – אחרי "אין כאלהינו" יאמר את סדר "פיטום הקטורת" שרבו

"שיר של יום"

"שיר של יום" יד. זכירת השבת – ישנה מצווה מדאורייתא לזכור כל יום את יום השבת, שנאמר[1]: "זכור את יום השבת", ולכן בימי החול קודם שאומר "שיר של יום" יאמר: "היום יום אחד (או שני וכו') בשבת קודש, השיר שהלווים

"בית יעקב" ו"שיר המעלות"

"בית יעקב" ו"שיר המעלות" יג. פסוקי "בית יעקב לכו ונלכה" וכו' שאומרים קודם "שיר של יום" הם בקשה שה' ישמע תפילתנו, ו"שיר המעלות"[1] שאחריו הוא הודאה לה' ששמע תפילתנו והושיענו מיד אויבינו וצרינו, שאין אנחנו כפויי טובה[2]. [1] תהלים קכ"ד.

דילוג לתוכן