"שיר של יום"

"שיר של יום"

יד. זכירת השבת – ישנה מצווה מדאורייתא לזכור כל יום את יום השבת, שנאמר[1]: "זכור את יום השבת", ולכן בימי החול קודם שאומר "שיר של יום" יאמר: "היום יום אחד (או שני וכו') בשבת קודש, השיר שהלווים היו אומרים על הדוכן", ויכוון בזה לזכור את יום השבת[2].

טו. "יום אחד", "יום השישי" – ביום ראשון יאמר: "היום יום אחד בשבת קודש" (עפ"י הפסוק[3]: "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד"), וביום שני יאמר: "היום יום שני" וכן בשלישי וכו', וביום שישי יאמר: "היום יום השישי בשבת קודש" (עפ"י הפסוק[4]: "ויהי ערב ויהי בוקר יום השישי")[5].

טז. "לה' הארץ ומלואה" – המזמור ליום ראשון הוא[6]: "לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה" והוא סגולה לפרנסה, ולכן אומרים אותו ביום ראשון אחרי שבת ששובתים בה. ואומרים אותו גם בראש השנה ויוה"כ אחרי ערבית ומוסף עם בקשה על הפרנסה, ויזהר לכוון בו היטב[7].

יז. תוספות ב"שיר של יום" – בתענית ציבור, במוצאי כיפור, בחנוכה ובפורים מוסיפים מזמור מיוחד לכל אחד מהימים האלו, ויש לאומרו לאחר "שיר של יום". וכן בבית אבל מוסיפים מזמור[8]: "שמעו זאת כל העמים" לאחר "שיר של יום"[9].

יח. חנוכה – בחנוכה אין אומרים "השיר שהיו הלווים אומרים על הדוכן", אלא רק: "היום יום פלוני בשבת קודש", וכן הוא בר"ח[10].

יט. ראש חודש – בראש חודש יאמר לאחר "קדושא דסידרא" קודם מוסף: "בית יעקב" וכו', "היום יום פלוני בשבת קודש" ו"שיר של יום", ולאחר מוסף יאמרו מזמור[11]: "ברכי נפשי"[12].

[1] שמות כ', ח'.
[2] בא"ח פרשת כי תשא סעי' י"ז. כה"ח סי' קל"ב ס"ק כ"ו.
[3] בראשית א', ה'.
[4] בראשית א', ל"א.
[5] בא"ח פרשת כי תשא סעי' י"ז. כה"ח סי' קל"ב ס"ק כ"ו.
[6] תהלים כ"ד.
[7] עוד יוסף חי פרשת כי תשא סעי' ט"ז.
[8] תהלים מ"ט.
[9] בא"ח פרשת כי תשא סעי' י"ז. כה"ח סי' קל"ב ס"ק כ"ה. עי' סידור "קול אליהו" עמ' קפ"ז.
[10] בא"ח פרשת כי תשא סעי' י"ז. כה"ח סי' קל"ב ס"ק כ"ה.
[11] תהלים ק"ה.
[12] בא"ח פרשת כי תשא סעי' י"ז. כה"ח סי' קל"ב ס"ק כ"ה.
דילוג לתוכן