פרטי הרחקת כהן מקברים
פרטי הרחקת כהן מקברים כג. להתקרב לקבר – אסור לכהן להתקרב לתוך ארבע אמות של קבר (כ -2 מטר), וכן תוך ארבע אמות של מת. ויש מתירים לכהן להספיד את המת בתוך ארבע אמות אם נושאים אותו ביד, וטוב להתרחק
פרטי הרחקת כהן מקברים כג. להתקרב לקבר – אסור לכהן להתקרב לתוך ארבע אמות של קבר (כ -2 מטר), וכן תוך ארבע אמות של מת. ויש מתירים לכהן להספיד את המת בתוך ארבע אמות אם נושאים אותו ביד, וטוב להתרחק
טומאת מת בחדרים סמוכים יג. חדר סמוך למת – אסור לכהן להיכנס לחדר שסמוך לחדר שיש בו מת בזמן שהחדרים פתוחים אחד לשני (וכדלקמן). ואפילו בבניין גדול שיש בו כמה קומות, ונמצא מת באחד מהחדרים – אסור לכהן לצאת מדירתו,
טומאת כהן לקרוביו ו. מתים שמיטמא להם – כל אותם שבעת המתים, שהתורה הזכירה בתחילת פרשת "אמור"[1], שכהן מיטמא להם – מצווה היא לו שייטמא להם, ואם לא רצה – מטמאים אותו בעל כורחו, בין אם המת הוא איש או
הכהנים המוזהרים א. אזהרה לכהן – כל כהן מוזהר שלא להיטמא למת, ולא להיכנס לבניין שיש בו מת, ולא להיטמא באיבר מן האדם החי, ואפילו אם האיבר הוא של הכהן עצמו[1]. ב. כהן בעל מום – גם לכהן בעל מום
הלל יד. זמני אמירת ההלל – אלו ימים שגומרים בהם את ההלל ומברכים עליו תחילה וסוף: יום טוב ראשון של פסח, שבועות, שמונת הימים של סוכות, שמונת הימים של חנוכה (ובחוץ לארץ: שני ימים ראשונים של פסח, שני ימים של
כב. קריאת התורה בראש חודש סדר הקריאה – בראש חודש קוראים ארבעה עולים בפרשת פינחס[1]: כהן קורא עד – "שנים ליום עולה תמיד". לוי חוזר פסוק "ואמרת להם" וקורא עד – "בשמן כתית רביעית ההין". שלישי קורא עד – "על
יג. סדר התפילה – סדר התפילה בר"ח הוא: מתחילים את התפילה כרגיל ומזכירים "יעלה ויבוא". לאחר החזרה בשחרית אומר החזן: "יהי שם" וקוראים הלל בדילוג, ולא מברכים עליו תחילה וסוף. לאחר ההלל אומרים קדיש "תתקבל" (ויש מוסיפים פסוק: "ואברהם זקן"
מהלכות ראש חודש ה. יום מיוחד – ראש חודש הוא יום מיוחד לישראל. וטוב לעשות סעודה בראש חודש וללבוש מלבוש או להוסיף מאכל מיוחד לכבוד ראש חודש[1]. ו. יום טוב לנשים – ראש חודש הוא יום טוב לנשים. ונוהגות הנשים
ערב ראש חודש א. תענית בערב ר"ח – יש נוהגים להתענות כל ערב ראש חודש, ואפילו אם חל ראש חודש ביום שישי. אך אם חל ערב ראש חודש בשבת – מקדימים לצום ביום חמישי ולא ביום שישי[1]. ב. כשהמולד מוקדם
הדלקת נר יג. יש נוהגים להדליק נר בסעודה רביעית לכבוד המלך משיח בן דוד. אתקינו סעודתא יד. לפני נטילת ידים יאמר: "אתקינו סעודתא דמהימנותא, דא היא סעודתא רביעאה דדוד מלכא משיחא". אמירת "לשם יחוד" טו. בסעודה רביעית יכוון להמשיך אור
© 2016 כל הזכויות שמורות לבעלים, מעצב ועורך האתר: שלמה אברג׳ל – גרףמוד.