תגית: נעילת הסנדל

קיר המשותף לבית הכנסת ולאדם פרטי

קיר המשותף לבית הכנסת ולאדם פרטי סה. כותל משותף – מי שביתו סמוך לבית הכנסת יכול להשתמש באותו חדר שאחד מכתליו הוא גם כותל בית הכנסת, ומותר לישון שם ולשמש מיטתו[1]. סו. תשמיש בזיון – במקרה הנ"ל, אסור להשתמש בכותל

בניין וסתירה בבית הכנסת

בניין וסתירה בבית הכנסת נה. בית הכנסת במקום שיש עשרה – כל מקום שיש שם עשרה מישראל חייבים לבנות שם בית כנסת[1]. נו. בנייה ע"י גוי – צריך להשתדל שלא לבנות את בניין בית הכנסת ע"י גוי, ובפרט את בניין

נר בבית הכנסת

נר בבית הכנסת נא. נר קבוע – נוהגים להדליק נר קבוע בבית הכנסת בשעת התפילה לכבוד המקום (הקב"ה), ויש אומרים שכל היום צריך שיהיה הנר דולק אפילו בשעה שאין שם בני אדם שמתפללים, וטוב לנהוג כך. וישתדלו שלפחות נר אחד

צורת התיבה

צורת התיבה נ. ז' מדרגות – מצווה מן המובחר שהתיבה שעליה עומד השליח הציבור יהיו שבע מדרגות, ואין דבר זה מעכב (לפי הזוה"ק ז' מדרגות אלו כוללות גם את מקום הנחת ס"ת, דהיינו שיהיו שש מדרגות לעלות לתיבה, ומדרגה שביעית

מקום הראוי לתפילה

מקום הראוי לתפילה מב. מתפלל אחורי בית הכנסת – אמרו חז"ל[1]: "המתפלל אחורי בית הכנסת נקרא רשע". וישנה מחלוקת על דינו של אדם שעומד בחצר שלפני בית הכנסת מאחורי הכותל לאיזה כיוון הוא צריך להתפלל, האם לצד בית הכנסת או

כיבוד אחרים בבית הכנסת

כיבוד אחרים בבית הכנסת לה. ברכה למתעטש – המתעטש בבית הכנסת אין אומרים לו "לבריאות" או "חיים טובים"[1]. לו. נישוק קרובים – אסור לנשק את בניו הקטנים או קרובים בבית הכנסת כיון שאין ראוי להראות שם אהבה אחרת מלבד אהבת

ניקיון בית כנסת

ניקיון בית כנסת לב. כבוד בית הכנסת – צריך להקפיד לנקות ולכבד את בית הכנסת כיון שהוא מקום השכינה[1]. לג. הרואה דברים מאוסים – מי שרואה בבית הכנסת או אפילו ברחוב דברים מאוסים – מצווה לכסותם בעפר או לסלקם[2]. לד.

יריקה בבית הכנסת

יריקה בבית הכנסת כט. יריקת דבר מאוס – אומר שלמה המלך בקהלת[1]: "כי האלקים יביא במשפט על כל נעלם", ואומרת הגמרא[2] שדבר זה נאמר על היורק בפני חברו ונמאס חברו, שעתיד ליתן את הדין על כך. איסור זה שלא לירוק

שינה בבית הכנסת ובבית המדרש

שינה בבית הכנסת ובבית המדרש כו. שינת עראי – אסור לישון בבית הכנסת אפילו שינת עראי. ואם אדם רואה את חברו מתנמנם – חייב להעירו, ובמיוחד אם נתנמנם בשעת תפילה או דרשה שנוסף אז גם איסור[1] של "מסיר אוזנו משמוע

צורת הכניסה לבית הכנסת

צורת הכניסה לבית הכנסת כב. בוץ – קודם שנכנס לבית הכנסת יזהר לנקות נעליו מהבוץ שדבק בהם[1]. כג. מקל הליכה – מי שיש לו מקל הליכה ומשתמש בו רק לנוי או נעזר בו להליכה בחוץ ביום גשם – לא יכנס

דילוג לתוכן