תגית: מנעלים

שחרית ומוסף

שחרית ומוסף מה. עיקר המצווה להתפלל תפילת שחרית עם "הנץ החמה". ויש שמקילים להתפלל מיד כשיאיר היום, ומתחילים שמונה עשרה לפני "הנץ החמה" מפני טורח

ברכות השחר

ברכות השחר לא. מי שהיה ער כל הלילה – כל י"ח ברכות השחר מן "הנותן לשכוי בינה" ועד סוף ברכת התורה, כולם חייב אדם לסדרם

תיקון ליל שבועות

תיקון ליל שבועות י. טעם הלימוד – מספר טעמים נאמרו ללימוד בליל שבועות: ע"פ הפשט לימוד הלילה הוא כיוון שישראל שבאותו הדור ישנו בלילה שקודם

קידוש של שבועות

קידוש של שבועות ה. צריך לברך על חג השבועות ברכת "שהחיינו", ומברכים אותה בקידוש הלילה, ונשים שבירכו "שהחיינו" בהדלקת נרות אינן יכולות לברך "שהחיינו" אם

תפילת ערבית

תפילת ליל שבועות א. מאחרין להתפלל ערבית של ליל שבועות בכדי שיהיו ימי הספירה "תמימות", ומי שאינו יכול לאחר את התפילה – יתפלל מוקדם אבל

שבועות שחל ביום ראשון

שבועות שחל ביום ראשון ל. אין לשטוח בבית עשבים או ענפי אילן ביום שבת, ומי שרגיל להניחם יעשה כן ביום שישי. (ובעניין הקזת דם או

שבועות שחל ביום שישי

שבועות שחל ביום שישי כא. יש להכין ביום חמישי עירובי תבשילין. (עיין לעיל הלכות וסדר הנחת העירוב). כב. הדבקת הנרות לפמוטים היא מלאכה שאסורה ביום

ערב שבועות

ערב שבועות ו. בפסח מקריבין שעורים, מאכל בהמה ובשבועות חיטים מאכל אדם, כיון שפסח מסמל את החרות הגופנית שלנו וגופנו דומה במשהו לבהמה, ושבועות היא

מראש חודש סיון

מראש חודש סיון ב. ביום ר"ח סיון באו ישראל אל מול הר סיני. ביום זה היתה בעם ישראל אחדות גדולה "כאיש אחד בלב אחד", ולכן

ערב ראש חודש

ערב ראש חודש סיון א. בערב ר"ח סיון טוב לאמר את התפילה שתקן השל"ה על גידול הבנים וחינוכם בדרך התורה, ויאמר אותה אף אם חל

דילוג לתוכן