תפילת ליל שבועות
א. מאחרין להתפלל ערבית של ליל שבועות בכדי שיהיו ימי הספירה "תמימות", ומי שאינו יכול לאחר את התפילה – יתפלל מוקדם אבל לא יקדש עד שיהיה לילה ודאי. (כה"ח תצד ס"ק א. משנ"ב ס"ק א').
ב. אומרים בחג השבועות "זמן מתן תורתנו", (שו"ע תצד סע' א). אף על פי שבתורה הוזכר בו רק ענין ה"מנחה החדשה", כיוון שכך זימן הקב"ה שבו ביום קיבלנו את התורה. (מהראנ"ח פ' אמור קכז. שו"ת הריב"ש סי' צו. מחזיק ברכה תצד. מג"א שם. פר"ח שם ס"ק א).
ג. מי שלא אמר "יעלה ויבא", ואמר "ותתן לנו", או אמר "יעלה ויבא" ולא אמר "ותתן לנו" אם סיים תפילתו – אינו צריך לחזור. ואם לא אמר גם שניהם – חוזר. (עיין כה"ח תפז ס"ק כו, כז. משנ"ב ס"ק יא יב).
ד. אם מסופק אם אמר "יעלה ויבא" ביום טוב ויודע בברור שהתפלל כסדר התפילה של יום טוב, דהיינו שאמר: "אתה בחרתנו מכל העמים" יש להניח שהמשיך על הסדר ואינו חוזר. (עיין כה"ח תפז ס"ק ל).
