תגית: מוריד הטל

תענית בכורות

ערב פסח שחל בשבת – תענית בכורות ב. הבכורות מקדימים להתענות ביום חמישי דהיינו י"ב בניסן. כיום נהגו הבכורות להשתתף בסעודת מצווה של סיום מסכת על כן ביום חמישי בבוקר יעשו את ה"סיום". (עיין שו"ע ורמ"א סי' ת"ע ס"ק ב').

שבת הגדול

ערב פסח שחל בשבת – שבת הגדול א. כשחל ערב פסח בשבת, נהגו החכמים לדרוש בהלכות בשבת שקודם השבת של ערב פסח כדי שהציבור ידע מה עליו לעשות קודם הפסח.

עירובי חצרות

מצת מצווה לג. "מצת מצווה" שהיא המצה שיוצאים בה ידי חובה בלילה הראשון של פסח, צריכה להיות מצה שמורה משעת קצירה, והמחמיר לאכול "מצה שמורה" במשך כל החג תבוא עליו ברכה. לד. הקמח שעושים ממנו מצות רגילות הוא "שמור" רק

מצת מצווה

מצת מצווה לג. "מצת מצווה" שהיא המצה שיוצאים בה ידי חובה בלילה הראשון של פסח, צריכה להיות מצה שמורה משעת קצירה, והמחמיר לאכול "מצה שמורה" במשך כל החג תבוא עליו ברכה. לד. הקמח שעושים ממנו מצות רגילות הוא "שמור" רק

תענית בכורות

תענית בכורות כד. מי מתענה – נהגו הבנים הבכורים לצום בערב פסח, בין בכור מאב ובין בכור מאם. אמנם בנות בכורות לא נוהגות להתענות. ויש הנוהגים להביא לבת בכורה עוגה מסיום מסכת אך אין די בזה לבכור זכר, כדלקמן. (שו"ע

הכנות לחג

הכנות לחג הפסח בערב פסח כב. מצווה על כל אדם לטהר את עצמו ברגל, ולכן יטבול במקוה בערב חג, וטוב לכוין שתהיה טבילתו אחר חצות היום או כשעה קודם חצות היום. כג. יסדר שולחנו מבעוד יום וילך מוקדם לבית הכנסת

הכנת אוכל

הכנת אוכל יז. כשמכינים או קונים בהמה לשחיטה לצורך החג אסור לומר "בשר זה לפסח" שנראה כאילו מקדיש אותו ל"קרבן פסח". ואם אומר משהו – יאמר "בשר זה ליום טוב". ואפילו אינו קונה בהמה שלמה אלא בשר במשקל – אסור,

עשיית מלאכה

עשיית מלאכה בערב פסח י. יש מקומות שנוהגים לא לעשות מלאכה בערב פסח אפילו לא לפני חצות היום. (שו"ע תסח סע' ג). יא. מלאכות מותרות – מחצות היום ואילך אסור בעשיית מלאכה. ואינו מותר לעשות רק מה שמותר לעשות בחול

אכילת חמץ ומצה

אכילת חמץ ומצה א. אכילת חמץ – בערב פסח מותר לאכול חמץ רק עד שליש היום, (והיום נחשב מעלות השחר עד צאת הכוכבים שהוא י"ח דקות אחרי השקיעה), ומותר בהנאה עוד שעה זמנית אחת. (שו"ע תמג סע' א). ב. אכילת

שריפת החמץ

שריפת החמץ א. מי השורף? – ביום י"ד בבוקר ישרוף את עשרת פתיתי החמץ שנמצאו בבדיקה וכל החמץ שנמצא בבית וכל מה שמצא בבדיקה לקיים מצות "תשביתו שאור מבתיכם", והרא"ש היה משתדל לשרוף את החמץ בעצמו. (כה"ח תלב ס"ק לא).

דילוג לתוכן