אכילת חמץ ומצה
א. אכילת חמץ – בערב פסח מותר לאכול חמץ רק עד שליש היום, (והיום נחשב מעלות השחר עד צאת הכוכבים שהוא י"ח דקות אחרי השקיעה), ומותר בהנאה עוד שעה זמנית אחת. (שו"ע תמג סע' א).
ב. אכילת מצה – אסור לאכול מצה בערב פסח. וכתב הרמב"ם: "אסרו חכמים לאכול מצה בערב הפסח, כדי שיהיה הכר לאכילתה בערב, ומי שאכל מצה בערב הפסח, מכין אותו מכת מרדות עד שתצא נפשו". (יש שאינם גורסים "עד שתצא נפשו"). מכיון שלדעת הרמב"ם הלכה זו חמורה ביותר, צריך להתרחק מכל האופנים של אכילת מצה בערב פסח. ולכן אין לאכול מצה מבושלת בערב פסח, אם ניכרת צורת המצה. (רמב"ם, הלכות חמץ ומצה ו יב. ועיי"ש משנה למלך. שו"ע תעא סע' א).
ג. מצה מבושלת שצורתה אינה נכרת כגון לביבות או תבשיל אחר מקמח מצה – מותר לאוכלה. וכן עושים בערב פסח שחל בשבת. (ועיין כה"ח תמ"ד ס"ק י"ט שלדעת מהרי"ל לא נהגו לאוכלה ולדעת חיי"א מותר ועיין ר"פ ה"ג סי' כ"ז שגם בליל י"ד יש להחמיר באכילת מצה, ולדעתו יש לפורר ולבשל את המצה מערב דערב פסח, ועיין לבא"ח ש"ר צו אות כ"ו, ועיין במ"ב שם אות כ' מה נקראת מצה מבושלת שבה לא דיבר הרמ"א לאסור, ובשעה"צ שם. וע"ע להגאון, מ"ב שעה"צ שלדעת הרמב"ם אפילו מצה מבושלת ממש, אין לאוכלה בערב פסח).
ד. כשרוצים לאכול תבשילין העשויים מקמח מצה יש מקפידים לטוחנם לפני ליל ערב פסח, שלא היה עליהם שם "מצה" בערב פסח. וטוב לבשלם לפני ערב פסח. (בא"ח צו כו).
ה. יש נוהגים לא לאכול מצה ל' יום קודם הפסח, (מנהגים). ויש הנוהגים מר"ח ניסן. (כה"ח תעא ס"ק כב. מ"ב שם ס"ק יב). אך מהדין האיסור לאכול מצה הוא רק בערב פסח ביום, ונוהגים לאסור אכילת מצה מהלילה, מזמן בדיקת חמץ. (כה"ח שם ס"ק כב. מ"ב שם ס"ק יב. שו"ת רב פעלים ג או"ח סי' כז).
ו. אסור לתת לילדים וילדות שמבינים את סיפור יציאת מצרים לאכול מצה בערב פסח. (רמ"א תעא סע' ב. מ"ב ס"ק יג).
ז. אכילה בכלל – "שלוש שעות זמניות" לפני השקיעה בערב פסח אסור לאכול אפילו תבשילין מקמח מצה וכד' כדי שיאכל בלילה מצה לתיאבון. אם האדם רעב – יאכל מעט פירות או בשר ודגים. ויזהר שלא ימלא כרסו מהם. (שו"ע תעא סע' א).
ח. ניקוי שינים – יש לנקות את השיניים ולהדיחם היטב בערב פסח אחרי שגמר לאכול חמץ. ומי שיש לו שיניים תותבות, צריך לרוחצם היטב במים חמים אבל לא רותחים בחום כזה שלא יתקלקלו בו. וינקה היטב שלא ישאר בהם חמץ אפילו בחורים ובסדקים. ואחר כך יערה עליהם מים חמים לפחות מכלי שני. (בא"ח צו ח).
ט. המנקה שיניו בקסמי עץ יבדוק אם משוחים בשמן. ואם הם משוחים – יש לבדוק האם השמן כשר לפסח.
