הכנת אוכל
יז. כשמכינים או קונים בהמה לשחיטה לצורך החג אסור לומר "בשר זה לפסח" שנראה כאילו מקדיש אותו ל"קרבן פסח". ואם אומר משהו – יאמר "בשר זה ליום טוב". ואפילו אינו קונה בהמה שלמה אלא בשר במשקל – אסור, שנראה כאילו הקדישו מחיים.
יח. יש מחמירין שלא לומר כן על כל דבר הצריך שחיטה אע"פ שאין בו קרבן כגון עופות. אמנם בשאר דברים שאין בהם קורבן כמו דגים או מרור וחרוסת וכד' אין חשש. וטוב שירגיל האדם את עצמו לא לומר על מצרכי אוכל שהם "לפסח". (שו"ע תסט סע' א. בא"ח צו כו).
יט. אם אמר אפילו על בשר בהמה "בשר זה לפסח" – מותר בדיעבד, מפני שודאי לנו שלא התכוין לקורבן פסח.
כ. את עלי החסה ועלי הכרפס יש להניחם פחות מדקה בחומץ חזק כדי שהתולעים יופרדו מהם, וישטפם יפה, ואחר כך יבדקם בעין בדיקה טובה. אולם אין להשהות אותם בחומץ זמן רב, ואם שהו בחומץ חזק או במי מלח עזים למעלה מחמש דקות, יעשו שאלת חכם. כמו כן אין לשרותם במים עשרים וארבע שעות שלא יהיו כבושים אלא יניחום עטופים בנילון במקרר, ויש מקילים לעטוף אותם בבד רטוב. וכיום שיש בשוק חסה המוחזקת ללא תולעים – מישובי גוש קטיף – יש חיוב לקנות חסה זו, ולא לסמוך על בדיקת עין. ובפרט בזמן כזה כשיש צורך בכמות גדולה ויש חשש שהבדיקה לא תהיה כל צורכה. ואף על פי שקונה חסה המוחזקת ללא תולעים – ישטוף וירחץ את החסה לפני החג. (שו"ע תעג סע' ה. כה"ח ומ"ב שם).
כא. עיין לקמן דיני עירוב תבשילין ודיני הדלקת נרות והכנתם.
