תגית: מוקצה

"וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהוָֹה מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:" (פרק י"ט פס' ג') "כה תאמר. בלשון הזה וכסדר הזה: לבית יעקב. אלו הנשים, תאמר להם בלשון רכה: ותגיד לבני ישראל. עונשין ודקדוקין

"וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכָל לֶחֶם עִם חֹתֵן מֹשֶׁה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים:" (פרק י"ח פס' י"ב) כתב רש"י משם חז"ל (ברכות ס"ד ע"ב): "מכאן שהנהנה מסעודה שתלמידי חכמים מסובין בה כאילו נהנה מזיו השכינה". אפשר לבאר זאת כך: כאשר חכמים

"זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ:" (פרק כ' פס' ח') אמור חז"ל (ר"ה כ"ז ע"א): "זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו, והטעם שהקדימו זכור לשמור הוא משום שנקט בדברות ראשונות בלשון זכור ובאחרונות בלשון שמור, כפי הסדר בתורה. אך כיון שנאמרו בדיבור

"וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם:" (פרק ט"ו פס' כ"ב) יש לרמוז בפרשה זו, שבה מתלוננים העם המים המרים, על עניין לימוד התורה. אמרו חז"ל: "משה תיקן להם לישראל לקרות בתורה בשני וחמישי, כדי שלא יהיו שלושה ימים בלא

"מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ:" (פרק ט"ו פסוק י"ז) לעתיד לבוא ירד בית המקדש בנוי ומשוכלל מן השמים, וכלשון רש"י (סוכה מ"א ע"א, וראה תוס' שם): "מקדש העתיד שאנו מצפין, בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבוא מן השמים, שנאמר: 'מקדש ה' כוננו

"וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל" (פרק ט"ז פסוק י"ד) הגמרא (יומא ע"ה ע"א) מבארת את הפסוק (תהלים ע"ח כ"ה): "לחם אבירים אכל אישר" כמתייחס למן – ר' עקיבא מפרש: "לחם אבירים" – לחם שמלאכי השרת אוכלים אותו, ור' ישמעאל אומר – לחם