"מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ:" (פרק ט"ו פסוק י"ז)
לעתיד לבוא ירד בית המקדש בנוי ומשוכלל מן השמים, וכלשון רש"י (סוכה מ"א ע"א, וראה תוס' שם): "מקדש העתיד שאנו מצפין, בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבוא מן השמים, שנאמר: 'מקדש ה' כוננו ידיך'".
על דרך המליצה אמרו, שכאשר יתחילו לבנות את בית המקדש מיד יפנו המתנגדים לבג"צ והם יעצרו את תהליך הבניה. אבל הקב"ה יוריד לנו את בית המקדש בנוי ומשוכלל מן השמים, וכיון שהבניין כבר בנוי – כבר יחול עליו חוק האוסר להרוס מבנה בנוי אלא אחר דיון משפטי ארוך… ובלאו הכי – כשיבוא המשיח יהיו שופטים הדנים על פי דיני התורה.
בית המקדש שירד מן השמים יהיה ללא שערים.
הנה על שערי בית המקדש כתוב (איכה ב' ט'): " טבעו בארץ שעריה", וביאר האלשיך הקדוש: בזמן ששלמה המלך רצה להכניס את שני לוחות הברית לבית המקדש, אמר (תהלים כ"ד ז'): "שאו שערים ראשיכם והינשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד". מיד רצו השערים לבולעו, כי הבינו שעל עצמו אמר זאת. אמר להם שלמה: לא על עצמי התכוונתי, אלא למלך מלכי המלכים הקב"ה. מכל מקום – כוונתם של השערים היתה לשם שמים. בשכר זאת נשארו השערים שלימים ולא נגע בהם נבוכדנצר. בשעת חורבן הבית הם טבעו בשלמותם בארץ, והם עתידים לחזור בביאת הגואל.
כאשר ירד בית המקדש מן השמים, בשלמותו – אך ללא שערים, נביט כלפי מעלה ונתפעל מיופיו, ובעוד אנו מסתכלים למעלה ישמע רעש מלמטה, ונראה את הארץ נבקעת ואת השערים עולים מתוכה ומתחברים אל בית המקדש. נצטרך אז להביט גם למעלה וגם למטה. אפשר לרמוז זאת בפסוק (קול צופיך נשאו קול יחדיו ירננו כי עין בעין יראו בשום ה' ציון" – עין אחת צופה למעלה כדי לראות את בית המקדש יורד, ועין אחת מסתכלת למטה כדי לראות את השערים עולים.
