אחריות החינוך
"כִּי אֵיךְ אֶעֱלֶה אֶל אָבִי וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתִּי" (פרק מ"ד, פס' ל"ד) דודי הרה"ג יהודה צדקה זצ"ל, ראש ישיבת פורת יוסף, היה מדגיש את המוסר הגדול שיש בפסוק זה. כאשר יעלה אדם לשמים הוא יצטרך לתת דין וחשבון מפורט כיצד
"כִּי אֵיךְ אֶעֱלֶה אֶל אָבִי וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתִּי" (פרק מ"ד, פס' ל"ד) דודי הרה"ג יהודה צדקה זצ"ל, ראש ישיבת פורת יוסף, היה מדגיש את המוסר הגדול שיש בפסוק זה. כאשר יעלה אדם לשמים הוא יצטרך לתת דין וחשבון מפורט כיצד
היה זה ביום שבת בצהריים. ליווינו את רבינו לבית הכנסת "כתר אליהו" בגבעת שאול ירושלים, שם נערכה ברית שהרב ישב בה כסנדק. בתום הברית ניגשו הקהל לקבל ברכה מהרב. אני המתנתי בצד וכשירד לחץ הקהל, התכופפתי ואמרתי בשקט לרב: "רבינו,
"וַיְהִי יְהֹוָה אֶת יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ וַיְהִי בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי:" (פרק ל"ט פסוק ב') סיפר מרן הרב זצ"ל: על הגאון רבי שמעון אגסי זצ"ל אמרו שבבקיאותו ועיונו היה שני לגאון עוזנו בעל הבן איש חי זיע"א. תלמידיו של חכם
"וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת יוֹסֵף וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו וַיָּבֹא אֶל פַּרְעֹה:" (פרק מ"א, פס' י"ד) "ויגלח – מפני כבוד המלכות" (רש"י בשם בראשית רבה פ"ט, ט') מדוע הסביר רש"י ש"ויגלח" מפני כבוד המלכות דווקא? וכי ללא כבוד
"וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא אֶת בִּנְיָמִין אָחִיו בֶּן אִמּוֹ וַיֹּאמֶר הֲזֶה אֲחִיכֶם הַקָּטֹן אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם אֵלָי וַיֹּאמַר אֱלֹהִים יָחְנְךָ בְּנִי:" (פרק מ"ג, פסוק כ"ט) כאשר ראה יוסף את אחיו בן -אימו, התמלא ברחמים וביקש לבכות, ככתוב: "ימהר יוסף כי נכמרו רחמיו
"וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת:" (פרק מ"ב, פס' כ"א) אחי יוסף, צדיקי עליון, ברדתם למצרים לשבור אוכל נתייסרו בייסורים גדולים. בעיקר סבלו
“ובגפן שלשה שריגים והיא כפורחת עלתה נצה הבשילו אשכלותיה ענבים” [בראשית מ י]. נראה לי בסיעתא דשמיא “גפן”- אלו ישראל שנמשלו לגפן [שמו”ר מד א], שהוא עץ חלש ורך אך פירותיו טובים מאד שיש בהם אכילה ושתיה, כן ישראל אף
"וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם:" " וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת יוֹסֵף מִן הַבּוֹר וַיִּמְכְּרוּ אֶת יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף וַיָּבִיאוּ אֶת יוֹסֵף מִצְרָיְמָה:" (פרק ל"ז פסוקים כ"ד וכ"ח) סיפר מרן הרב זצ"ל: בילדותו
"לְמַעַן הַצִּיל אֹתוֹ מִיָּדָם" (פרק ל"ז פסוק כ"ב) "למען הציל אתו. רוח הקדש העידה על ראובן שלא אמר זאת אלא להציל אותו, שיבא הוא ויטלנו משם, אמר, אני בכור וגדול שבכולן, לא יתלה הסירחון אלא בי:" (רש"י שם) מדברי רש"י
"וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ עַל חֲלֹמֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו:" (פרק ל"ז פסוק ח') במצות התוכחה כתבה התורה (ויקרא י"ט, י"ז): "הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא" – היינו, אם אתה רואה שחברך עשה דבר לא טוב אל תשיא את
© 2016 כל הזכויות שמורות לבעלים, מעצב ועורך האתר: שלמה אברג׳ל – גרףמוד.