תגית: לך

מנהגי אבלות בספירה

מנהגי אבלות בספירה מ. בימי הספירה מתו תלמידי רבי עקיבא ל"ג יום, ולכן נוהגין בחלק מימים אלו קצת אבלות שאין נושאין נשים ואין מסתפרים. אמנם

חייבים ופטורים

חייבים ופטורים לו. נשים – פטורות מספירת העומר, וע"פ הסוד אין להן לספור כלל. (עיין כה"ח תפט ס"ק ט. שער הכוונות פה ג. שו"ת רב

בעיות שונות

בעיות שונות כט. אם ספר ולא בירך יצא ידי חובה. לכן אם שואלים אותו בין השמשות או אחר כך כמה מונים היום, יאמר לו אתמול

שכח או טעה

שכח או טעה כג. מי ששכח לספור בלילה יכול לספור בלי ברכה כל היום עד השקיעה, ויש אומרים עד אחרי בין השמשות. ולמחרת יכול הוא

אחרי הספירה

אחרי הספירה כא. טוב לכוין אחר הספירה בכל לילה בתיבה אחת ממזמור "למנצח בנגינת וכו' אלהים יחננו", וכן לכוין לאות אחת מפסוק "ישמחו וירננו", ולאות

ספירת שליח הציבור

ספירת הש"ץ יח. נהגו שהש"ץ מברך תחילה וסופר ואחר כך יברכו הקהל. וצריך שיכוונו הקהל שלא לצאת ידי חובה בברכת הש"ץ. (עיין כה"ח תפט ס"ק

זמן הספירה

זמן י. המצווה היא לספור תיכף בתחילת הלילה אחר צאת הכוכבים, ולכן יברך אדם מיד כשיזכור ולא ידחה את הספירה. ובדיעבד יכול לספור עם ברכה

ברכת הספירה

ברכה ו. מצווה על כל אחד ואחד לספור לעצמו כמו שכתוב בתורה "וספרתם לכם". אמנם אם כיוון בדיעבד לצאת בברכה ובספירה של מישהו אחר, והמברך

הלכות כלליות

כללי א. "וספרתם לכם ממחרת השבת, מיום הביאכם את עמר התנופה, שבע שבתות תמימת תהיינה". וקבלו רבותינו ז"ל שהשבת האמורה כאן היא יום טוב שגם

מוצאי שבת ויום טוב

מוצאי שבת ויום טוב סו. אומרים מזמור "ויהי נועם" שבו ברך משה את ישראל בסיום מלאכת המשכן והוא סימן ברכה לכל מלאכת השבוע שמותרת ממוצאי

דילוג לתוכן