תגית: לא קידש בזמנו

"וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהוָֹה מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:" (פרק י"ט פס' ג') "כה תאמר. בלשון הזה

"וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכָל לֶחֶם עִם חֹתֵן מֹשֶׁה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים:" (פרק י"ח פס' י"ב) כתב רש"י משם חז"ל (ברכות ס"ד ע"ב): "מכאן שהנהנה

"זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ:" (פרק כ' פס' ח') אמור חז"ל (ר"ה כ"ז ע"א): "זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו, והטעם שהקדימו זכור לשמור הוא משום

"וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם:" (פרק ט"ו פס' כ"ב) יש לרמוז בפרשה זו, שבה מתלוננים העם המים המרים, על עניין לימוד התורה. אמרו

"מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ:" (פרק ט"ו פסוק י"ז) לעתיד לבוא ירד בית המקדש בנוי ומשוכלל מן השמים, וכלשון רש"י (סוכה מ"א ע"א, וראה תוס' שם):

"וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל" (פרק ט"ז פסוק י"ד) הגמרא (יומא ע"ה ע"א) מבארת את הפסוק (תהלים ע"ח כ"ה): "לחם אבירים אכל אישר" כמתייחס למן – ר'