תגית: כולל אברכים

"תפילה לדוד"

"תפילה לדוד" יא. אמירתו קודם "שיר של יום" – ישנה קבלה מהראשונים לומר מזמור: "תפילה לדוד"[1] קודם שאומר "שיר של יום"[2]. יב. דרך אמירתו וזמנו – במזמור "תפילה לדוד" ישנו עניין מיוחד להתחנן בו שישמע ה' יתברך תפילתנו, ולכן תיקנו

"אשרי", "ובא לציון"

"אשרי", "ובא לציון" א. כוונת הלב – אמרו חז"ל[1]: "כל האומר תהילה לדוד ג' פעמים בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא", וכל זה הוא דווקא אם אומרו בכוונת הלב[2]. ב. קודם אמירת "אשרי" – נהגו לומר קודם "אשרי"

ימים שאין אומרים בהם וידוי ונפילת אפיים

ימים שאין אומרים בהם וידוי ונפילת אפיים לט. ימים שאין מתוודים בהם – אלו ימים שאין אומרים בהם וידוי כלל: ראשי חודשים, מי"א בתשרי עד סוף החודש, ח' ימי חנוכה, ט"ו בשבט, פורים (יום י"ד ויום ט"ו), בשנה מעוברת גם

נפילת אפיים

נפילת אפיים לב. בישיבה – לאחר שאמר: "רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו והושיענו" ישב ויאמר נפילת אפיים, דהיינו מזמור[1]: "לדוד אליך ה' נפשי אשא"[2]. לג. בין י"ג מידות לנפילת אפיים – לא יפסיק כלל בין י"ג מידות לנפילת אפיים

י"ג מידות

י"ג מידות יז. לאחר שגמר את הוידוי יאמר מיד י"ג מידות ("ויעבור ה' על פניו" וכו'), וצריך לאמרם לאט ובנחת כדי שיוכל לכוון בפירושם[1]. יח. הפסקה בין וידוי לי"ג מידות – לא יפסיק בין הוידוי לי"ג מידות בבקשות ובתחנונים אפילו

דרך אמירת הוידוי

דרך אמירת הוידוי יג. יאמר בעמידה – את הוידוי אומרים בעמידה, בין ביום רגיל ובין בשני וחמישי[1], אך לא יעמוד בקומה זקופה לגמרי אלא ישחה מעט קדימה כדי להכניע את לבבו[2]. ואם הוא זקן או חולה – יכול להתוודות כשהוא

נוסח הוידוי ופירושו

נוסח הוידוי ופירושו ב. סדר הוידוי – סדר הוידוי הוא: חטא, עוון, פשע. חטא – העושה בשגגה, עוון – העושה במזיד, פשע – העושה למרוד בה' ולהכעיסו[1]. ג. קודם הוידוי יאמר: "אבל חטאנו, עוינו, פשענו אנחנו ואבותינו ואנשי ביתנו"[2]. ד.

חיוב הוידוי

חיוב הוידוי א. טעמים לאמירת פרטי הוידוי – כל אדם חייב לומר את כל פרטי הוידוי אעפ"י שהוא חושב שאין בו משהו מפרטי הוידוי, וכמה טעמים לכך: "כל ישראל ערבים זה לזה" וכולם הם כגוף אחד, ולכן אם אחד חטא

תפילת נדבה

תפילת נדבה כח. תפילת נדבה רק עם כוונה – אם רוצה להתפלל תפילת נדבה – רשאי (פרט לתפילת מוסף ופרט לתפילות בשבת וביו"ט), אבל צריך שיהיה יודע בעצמו שהוא זהיר, כלומר שיכול לכוון בה מראש התפילה ועד סופה, ואם לא

תפילת תשלומין

תפילת תשלומין א. תפילת תשלומין – מי שטעה וחשב שכבר התפלל או מי שנאנס ולא התפלל – יכול להתפלל "תפילת תשלומין", דהיינו שבתפילה שלאחר אותה תפילה שלא התפלל, יתפלל פעמיים תפילת י"ח. וכן אם טעה בתפילתו טעות שהיה צריך בגללה

דילוג לתוכן