תגית: כוונה בלב

"תפילה לדוד" יא. אמירתו קודם "שיר של יום" – ישנה קבלה מהראשונים לומר מזמור: "תפילה לדוד"[1] קודם שאומר "שיר של יום"[2]. יב. דרך אמירתו וזמנו

"אשרי", "ובא לציון" א. כוונת הלב – אמרו חז"ל[1]: "כל האומר תהילה לדוד ג' פעמים בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא", וכל זה

ימים שאין אומרים בהם וידוי ונפילת אפיים לט. ימים שאין מתוודים בהם – אלו ימים שאין אומרים בהם וידוי כלל: ראשי חודשים, מי"א בתשרי עד

נפילת אפיים לב. בישיבה – לאחר שאמר: "רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו והושיענו" ישב ויאמר נפילת אפיים, דהיינו מזמור[1]: "לדוד אליך ה' נפשי אשא"[2].

י"ג מידות יז. לאחר שגמר את הוידוי יאמר מיד י"ג מידות ("ויעבור ה' על פניו" וכו'), וצריך לאמרם לאט ובנחת כדי שיוכל לכוון בפירושם[1]. יח.

דרך אמירת הוידוי יג. יאמר בעמידה – את הוידוי אומרים בעמידה, בין ביום רגיל ובין בשני וחמישי[1], אך לא יעמוד בקומה זקופה לגמרי אלא ישחה

נוסח הוידוי ופירושו ב. סדר הוידוי – סדר הוידוי הוא: חטא, עוון, פשע. חטא – העושה בשגגה, עוון – העושה במזיד, פשע – העושה למרוד

חיוב הוידוי א. טעמים לאמירת פרטי הוידוי – כל אדם חייב לומר את כל פרטי הוידוי אעפ"י שהוא חושב שאין בו משהו מפרטי הוידוי, וכמה

תפילת נדבה כח. תפילת נדבה רק עם כוונה – אם רוצה להתפלל תפילת נדבה – רשאי (פרט לתפילת מוסף ופרט לתפילות בשבת וביו"ט), אבל צריך

תפילת תשלומין א. תפילת תשלומין – מי שטעה וחשב שכבר התפלל או מי שנאנס ולא התפלל – יכול להתפלל "תפילת תשלומין", דהיינו שבתפילה שלאחר אותה