תגית: כבוד היום וכבוד הלילה

בשולחן ערוך (סי' תרס״ט סעי׳ א' בהגה) כתוב שקוראים ליום שמיני עצרת "שמחת תורה", לפי ששמחים ועושים בו סעודה לגומרה של תורה. המקור לכך מובא

המשנה (סוכה פ״א מ״א) אומרת: "סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה. למטה מעשרה טפחים פסולה. סוכה שחמתה מרובה מצילתה פסולה". יש לבאר בדרך רמז,

מובא בגמרא (סוכה דף ל״ז ע״ב): "תנן התם, שתי הלחם ושני כבשי העצרת – כיצד הוא עושה? מניח שתי הלחם על גבי שני הכבשים, ומניח

מחג הסוכות ניתן ללמוד רבות אודות אמונת חכמים. הנה בתורה (ויקרא כ״ג, מ׳) כתוב: "ולקחתם לכם פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי

כניסה בטהרה לסוכה דעת רבי אליעזר (סוכה י״א ע״ב) שכוונת הפסוק (ויקרא כ״ג, מ״ב) "כי בסוכות הושבתי״ – הינה לענני הכבוד. הקשה על כך רבינו

לדעת ר' אליעזר (סוכה דף י״א ע״ב), את הסוכות אנו עושים כזכר לענני הכבוד. והקשה החיד״א ז״ל (ברכי יוסף סימן תרכ״ה סעי' א', ראש דוד

מובא בגמרא במסכת תענית (דף ט׳ ע״א): "רבי יוסי ברבי יהודה אומר: שלושה פרנסים טובים עמדו לישראל, ואלו הן: משה ואהרן ומרים. ושלוש מתנות טובות

הגמרא (סוכה דף מ״ה ע״ב) לומדת מהפסוק: "עצי שטים עמדים" שכל המצוות (רש״י: "כגון קרשי המשכן ועמודים ולולב והדס וערבה) צריכות להיות כדרך גדילתן. שאל

הגמרא במסכת סוכה (י״א ע״ב) מביאה מחלוקת בין רבי אליעזר ורבי עקיבא בביאור הכתוב (ויקרא כ״ג, מ״ג): "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל". לפי רבי