קירוב רחוקים
"כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת מֶרְיְךָ וְאֶת עָרְפְּךָ הַקָּשֶׁה הֵן בְּעוֹדֶנִּי חַי עִמָּכֶם הַיּוֹם מַמְרִים הֱיִתֶם עִם יְהֹוָה וְאַף כִּי אַחֲרֵי מוֹתִי:" (דברים, ל"א, כ"ז) משה
"כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת מֶרְיְךָ וְאֶת עָרְפְּךָ הַקָּשֶׁה הֵן בְּעוֹדֶנִּי חַי עִמָּכֶם הַיּוֹם מַמְרִים הֱיִתֶם עִם יְהֹוָה וְאַף כִּי אַחֲרֵי מוֹתִי:" (דברים, ל"א, כ"ז) משה
"וְאָכַל וְשָׂבַע וְדָשֵׁן וּפָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים" (דברים, ל"א, כ') אדם שעובד לפרנסתו ורואה רווחים בעמלו, נוטה לייחס את הישגיו הפרטיים למהלכים שהוא עשה. הוא
"וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ" (דברים, ל"א, ז') לשון זו של "חזק ואמץ" נכפלה ליהושע כאן ולהלן: "ויצו את יהושוע
כתב הרמ״א (בסי׳ תר״ג סעי׳ א׳): "ויש לכל אדם לחפש ולפשפש במעשיו ולשוב מהם בעשרת ימי תשובה, וספק עבירה צריך יותר תשובה מעבירה ודאית כי
ביום הכיפורים אנו אומרים בסדר התפילה: "כי אתה סולחן לבני ישראל ומוחלן לשבטי ישורון". מדוע מדגישים אנו את "שבטי ישורון" דווקא? (האבודרהם וה״משך חכמה" (דברים
נאמר במשנה בתענית (דף כ״ו ע״ב): "אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות
ישנו הבדל בין ראש השנה ויום הכיפורים ביחס לווידוי על החטא. בראש השנה אנו בבחינת "כל כבודה בת מלך פנימה" (תהלים מ״ה, י״ז), בצנעה. משום
על הפסוק: "ויהי אחרי מות שני בני אהרן" אמרו חז״ל במדרש רבה (ויק״ר סוף פרשה כ׳): "א״ר אבא בר אבינא: מפני מה נסמכה פרשת מיתת
תרי״ג המצוות כוללות מצוות עשה ומצוות לא תעשה. יש מדרגות בעונשים ביטול מצוות עשה ועל עבירות של לא תעשה, בכמה אופנים. הגמרא ביומא (דף פ״ו
כותב הרמב״ם (הלכות תשובה פ"ב הלכה ו); אע״פ שהתשובה והצעקה יפה לעולם בעשרה הימים שבין ראש השנה ויוה"כ היא יפה ביותר ומתקבלת היא מיד, שנאמר:
© 2016 כל הזכויות שמורות לבעלים, מעצב ועורך האתר: שלמה אברג׳ל – גרףמוד.