ביום הכיפורים אנו אומרים בסדר התפילה: "כי אתה סולחן לבני ישראל ומוחלן לשבטי ישורון". מדוע מדגישים אנו את "שבטי ישורון" דווקא? (האבודרהם וה״משך חכמה" (דברים ל״ג, ה׳) עמדו על כך).
רש״י בפירושו השני לפסוק (דברים ל״ג, ה׳): "ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם", כתב: "בהתאספם יחד באגודה אחת ושלום ביניהם – הוא מלכם, ולא כשיש מחלוקת ביניהם".
אימתי ניכרת מלכותו של הקב״ה? כאשר ראשי ישראל יחד. ואין לך "יחד" יותר גדול מאשר ביום הכיפורים, אשר בו מתירין להתפלל עם העבריינים (בליל כיפור, מיד עם אמירת ׳כל נדרי׳). אנשים רבים אשר לא דרכה כף רגלם בבית הכנסת כל השנה, באים ביום זה.
לכן – "מוחלן לשבטי ישורון".
