הרואה את הנרות
הרואה את הנרות יב. דין מיוחד יש בחנוכה, שמי שלא הדליק, ואינו עתיד להדליק באותו הלילה, ואין מדליקין עליו בתוך ביתו – מברך כשרואה נרות חנוכה. אמנם לא יברך "להדליק" כיון שאינו מדליק, אלא רק "שעשה נסים". ובלילה הראשון יברך
הרואה את הנרות יב. דין מיוחד יש בחנוכה, שמי שלא הדליק, ואינו עתיד להדליק באותו הלילה, ואין מדליקין עליו בתוך ביתו – מברך כשרואה נרות חנוכה. אמנם לא יברך "להדליק" כיון שאינו מדליק, אלא רק "שעשה נסים". ובלילה הראשון יברך
סדר הברכות א. "התקינו חכמים שבאותו הדור, שיהיו שמונה ימים האלו, שהתחלתם כ"ה בכסלו, ימי שמחה והלל, ומדליקים בהם הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות, להראות ולגלות הנס וימים אלו הן הנקראים חנוכה והן אסורים בהספד
"איסור תענית" לב. איסור תענית – "מאי חנוכה? דתנו רבנן: בכ"ה בכסלו, יומי דחנוכה תמניא אינון דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון – ימי חנוכה שמונה הם שלא לספד בהם ולא להתענות בהם". (שבת כ"א ע"ב).
חשיבות כח. יסוד ההיכל בתחלת הבית שני – בכ"ה כסלו. כשחזרו עולי הגולה מבבל התחילו בבנין בית המקדש, ובעצת המשטינים נפסקה העבודה עשרים ושתים שנה. אחר כך חזרה ונתחדשה עבודת הבנין, והקימו יסודותיו של היכל ה' ביום עשרים וארבעה לכסלו,
כללי ימי החנוכה נקבעו לדורות זכר לשני ניסים שנעשו בחנוכה: נס פך השמן. ונס הנצחון של החשמונאים על היונים במלחמה והחזרת מלכות ישראל. (עיין פר"ח תרע). באמצע ימי הבית השני השתלטו היונים על עם ישראל וארצו "וגזרו גזרות על ישראל
ברך עלינו ד. לימודה – לעולם יסדיר אדם את תפילתו הנאמרת לפרקים (אחת לשלושים יום או יותר) ואחר כך יתפלל, ועל כן קודם ערבית של ליל ז' במרחשון יעיין בברכת "ברך עלינו", ובתפלה עצמה יאמרה מתוך הסידור (עיין ר"ה דף
משיב הרוח א. מתחילים לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" בתפילת מוסף של שמחת תורה, ואין מפסיקים עד לשחרית של יום־טוב ראשון של פסח (ועד בכלל). ואומרים קודם מוסף פיוטים מענין הגשם שתהא כעין הכרזה. ב. אם אמר "מוריד הטל" במקום
מוצאי שמחת תורה לב. במוצאי שמחת תורה מתפללים ערבית כרגיל ואומרים "אתה חוננתנו" בתפילה. ואם שמחת תורה חל בשבת אומרים בתפילת ערבית "ויהי נועם" ו"ואתה קדוש" כמו כל מוצאי שבת. לג. בהבדלה של מוצאי שמחת תורה מברכים רק שתי ברכות:
הקפות כה. מנהג בית-אל לעשות הקפות בליל שמחת תורה אחרי ערבית. וגם ביום, אחרי קריאת ספר תורה לפני מוסף. ויש עושים הקפות אחרי מוסף. (כה"ח שם ס"ק לא). ומקיפין גם במנחה אחרי עלינו לשבח. ומנהג האר"י לעשות הקפות גם בליל
קידוש בבית הכנסת כב. נוהגין ש"חתן תורה" ו"חתן בראשית" עושין משתה ושמחה לסיומה של תורה ולהתחלתה. דאיתא במדרש "ויבא ירושלם ויעמד לפני ארון ברית ה' וגו' ויעש משתה לכל עבדיו" (מלכים א, ג טו), אמר ר' יצחק מכאן שעושין סעודה
שלחו אלינו הודעה, ובע״ה, נחזור אליכם בהקדם האפשרי
הירשמו לקבלת עדכונים תקופתיים של הלכות, שאלות ותשובות, סיפורים והנהגות ומוצרים חדשים
© 2016 כל הזכויות שמורות לבעלים, מעצב ועורך האתר: שלמה אברג׳ל – גרףמוד.
