תגית: הגבהת כוס הקידוש

הקהל בעת הברכה נ. הקהל – בשעה שהכהנים מברכים את הציבור, יהיו פני הציבור כלפי הכהנים, אך לא יביטו בכהנים ולא בשום דבר אחר אלא

אופן אמירת ברכת הכהנים מה. אופן ההקראה ע"י השליח ציבור – לא יקרא הש"ץ: "כהנים" עד שהציבור יסיים לענות אמן על ברכת "הטוב שמך ולך

הברכה שבתחילה מב. אופן אמירת הברכה – בתחילה, כשעולים הכהנים לדוכן, יהיו פניהם כלפי ההיכל ואחוריהם כלפי הציבור וכך מתחילים את הברכה: "ברוך אתה… אשר

אמירת "לשם ייחוד" וכו' מ. נוסח ה"לשם ייחוד" – כשעוקר הכהן את רגליו לעלות לדוכן יאמר: "לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה בדחילו ורחימו, ורחימו

אופן נשיאת הכפיים לו. צורת עמידת הידיים – כשמתחילים הכהנים לברך את ברכת הכהנים, יגביהו את ידיהם כך שיהיו מעט מעל כתפיהם כנגד ראשם. יד

עמידת הכהנים בדוכן לא. מקום העמידה – מקום עמידת הכהנים לנשיאת כפיהם הוא כל האצטבה שבכותל שמתפללים כנגדו. ומי שמתרשל מלעלות לדוכן ועומד על קרקע

הנטילה כב. אופן הנטילה – צריכים הכהנים ליטול את ידיהם קודם שעולים לדוכן, ונטילה זו צריכה להיות נטילה גמורה עד הפרק (דהיינו מקום חיבור כף

נעליים יז. חליצת נעליו – לפני שעולים הכהנים לדוכן צריכים הם לחלוץ את נעליהם, ואפילו הם נעלי בד או פלסטיק, בין נעליים עם שרוכים ובין

עקירה ב"רצה" יג. הזמן בו עוקר את רגליו – כשמתחיל הש"ץ את ברכת ה"עבודה" ואומר מילת "רצה", צריכים כל הכהנים שבבית הכנסת לעקור רגליהם ממקומם

חיוב הברכה א. מעלת הברכה – ברכת הכהנים[1] היא ברכה שציווה הקב"ה את בני אהרון הכהנים לברך בה את עם ישראל. מעלתה של ברכה זו