אמירת "לשם יחוד" וכו'

אמירת "לשם ייחוד" וכו'

מ. נוסח ה"לשם ייחוד" – כשעוקר הכהן את רגליו לעלות לדוכן יאמר: "לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה בדחילו ורחימו, ורחימו ודחילו… בשם כל ישראל, הריני מוכן ומזומן לקיים מצוות עשה לברך את ישראל ברכת כהנים בנשיאת כפיים, לעשות נחת רוח ליוצרנו, ולהמשיך שפע וברכה לכל העולמות הקדושים, ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו" וכו'[1].

מא. "יהי רצון" – בשעה שעומדים הכהנים על הדוכן לאחר שאמרו "מודים דרבנן", קודם שמתחילים לברך את ברכת הכהנים, יאמרו: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתהיה ברכה זאת שציוויתנו לברך את עמך ישראל ברכה שלמה, ואל יהיה בה מכשול ועוון מעתה ועד עולם", וטוב לומר קודם לכן את נוסח ה"לשם ייחוד" כפי שמופיע לקמן. ובאמירת "יהי רצון" זה יאריכו הכהנים עד שיסיים הש"ץ את הברכה: "…ולך נאה להודות", כך שעניית אמן של הציבור תהיה גם על ה"יהי רצון"[2]. אך עם כל זה גם הכהנים יענו אמן על ברכת "הטוב שמך ולך נאה להודות"[3].

[1] בא"ח פרשת תצוה סעי' י"ב. כה"ח סי' קכ"ח ס"ק נ"ח.

[2] שו"ע סי' קכ"ח סעי' ט'. בא"ח פרשת תצוה סעי' י"ב.

[3] כה"ח סי' קכ"ח ס"ק נ"ט. משנ"ב שם ס"ק ל"א.