תגית: אסרו חג

כללי

כללי א. כוונה – "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רע הגזירה", ועיקר התפילה היא הכוונה. ו"שערי דמעה לא ננעלו". ואף שאנו בטוחים שה' יוציא משפטינו לאור, אנו יודעים שביום הזה יש נידונים לחיים ויש להיפך ח"ו. ולכן ישתדל להתפלל בכוונה,

האוכל ביום כיפור

האוכל ביום כיפור קא. הכנת אוכל – מי שחושש או יודע שיצטרך בשביל עצמו או בשביל אחרים לאכול ל"שיעורים", ישקול ויכין אוכל או משקה כ"שיעור" בערב כיפור. ואם לא הכין, יכול לשער כי שיעור אכילה המותר לחולה שפורט לעיל הוא

סוגי מחלות

סוגי מחלות צה. אדם חלוש מאד וכן אדם זקן מאד שהתחילו לצום, וניכרת עליהם חולשה גדולה יש בזה חשש סכנה ומאכילין אותם. \רמ"א שם סע' ו ומשנ"ב ס"ק טז אפילו בלי אישור רופא וכה"ח ס"ק לב לג\. צו. מי שאחזו

חולים מעוברות ויולדות

חולים, מעוברות, יולדות ס. כללי – חולים שיש בהם חשש סכנה, או שהצום עלול להביא אותם לחשש סכנה מאכילים אותם כרגיל או במנות קטנות "לשיעורים". ויתבארו דיניהם לקמן (כללים למעוברת, מיניקה, חולה בסי' תריז, תריח). ועדיף להאכיל חולה לשיעורים מאשר

ילדים ביום כיפור

ילדים ביום כיפור מח. כשהיה ר' אחא מתפלל תפילת מוסף בבית הכנסת היה אומר "מי שיש לו ילדים בביתו, יאכיל אותם בכדי שלא יתענו ויבואו לידי סכנה". (ירושלמי, יומא פ"ו ה"ד). מט. אסור לתת לילדים וילדות קטנים פחות מגיל תשע

תשמיש המיטה

תשמיש המיטה מה. אסור לאדם לשמש עם אשתו ביום הכיפורים, ואפילו לישון עימה במיטה אחת אסור בין ביום ובין בלילה. (שו"ע תרטו סע' א). מו. אסור ליגע באשתו בלילה, וירחיקו את עצמם כל יום הכפורים כמו בהיותה נדה. בשעת הצורך

נעילת נעליים

נעילת נעליים לט. אסור לנעול נעל או סנדל בין בבית בין בבית הכנסת, אמנם מותר לילך עם גרב או נעל בד או פלסטיק דק וכדו' "שהרי קושי הארץ מגיע לרגליו ומרגיש שהוא יחף" (רמב"ם, הל' שביתת עשור פ"ג ה"ז), ונהגו

סיכה

סיכה לח. אסור לסוך שמן או שאר משחה על בשרו, אמנם אם יש לו חטטין או פצעים אף על פי שאין בהם סכנה, יכול לסוך אותם בשמן, אך לא במשחה (עיין שו"ע תריד סע' א) אם רגיל לסוך כל יום.

רחיצה

רחיצה כב. נטילת ידים – אסור לרחוץ אפילו אצבע קטנה ואפילו להושיט אצבעו במים. בין במים חמים ובין במים קרים. אמנם הצריך ליטול ידיו בבוקר וכן הנפנה לנקביו וכן מי שנגע במקומות המטונפים בגופו וכדו' נוטל ידיו רק עד סוף

שתייה

שתייה יד. שיעור שתייה – השותה "מלוא לוגמיו" ביום הכיפורים – חייב. ובשתייה משערים בכל אדם לפי גודל לגימתו של כל אדם. ו"מלוא לוגמיו" היא כמות המים שפיו מכיל בצד אחד. ובדרך כלל היא יותר משלושים סמ"ק. (גובה שני סנטימטר

דילוג לתוכן