ילדים ביום כיפור
מח. כשהיה ר' אחא מתפלל תפילת מוסף בבית הכנסת היה אומר "מי שיש לו ילדים בביתו, יאכיל אותם בכדי שלא יתענו ויבואו לידי סכנה". (ירושלמי, יומא פ"ו ה"ד).
מט. אסור לתת לילדים וילדות קטנים פחות מגיל תשע להתענות אפילו "תענית שעות". ואפילו אם הם רוצים בכך, אין מניחין להם כדי שלא יבואו לידי סכנה. ובזה נכשלים הרבה בני אדם שמענים את ילדיהם לפני גיל תשע וראוי למחות בידם. (ב"י תרטז ס"ק ב. שו"ע שם סע' ב משנ"ב ס"ק יד וכה"ח ס"ק כג).
נ. אחרי גיל תשע מחנכים את הבנים והבנות שיתענו קצת לפי כוחם, מי שהיה רגיל לאכול בבוקר בשעה שמונה, יאכל בשעה תשע. ומי שהיה רגיל לאכול בשבע יאכל בשמונה. וכך מוסיפים כל שנה לענות אותם יותר שעות לפי כוחם ובריאותם של הילדים. (שו"ע שם. כה"ח שם ס"ק ח, ט משנ"ב ס"ק ד ה).
נא. מעודדים ילדים וילדות בריאים מגיל אחת עשרה ומעלה לצום את כל הצום כדי לחנכם במצוות (שו"ע שם. כה"ח שם). ולדעת הרמ"א אין להחמיר בחלש
נב. ילד שכבר התחיל לצום את כל הצום וכעת אינו יכול להמשיך לנהוג בכך – יעשה שאלת חכם. (אחרונים).
נג. בנות שתים עשרה ובני שלוש עשרה ומעלה חייבים לצום מהתורה (עיין שו"ע שם. בא"ח וילך יב). וגם מי שנולד ביום כיפור וביום זה בא לבר מצווה או בת מצווה חייב לצום. (מטה אפרים סי' תרטז סע' ד).
נד. אף על פי שאסור להאכיל לילדים קטנים מאכל לא כשר, מותר להאכיל ילדים ביום כיפור כיוון שזה דבר המותר להם (רמ"א תרטז סע' א. עיין כה"ח שם ס"ק כד). ואדרבה יאכילם בשר ומאכלים ערבים שהרי יום הכיפורים הוא יום טוב (הלק"ט).
נה. ילד האוכל ביום הכיפורים – נוטל ידים ומברך ברכת המזון.
נו. יש לחנך ילדים וילדות קטנים מגיל שלוש ומעלה שלא לנעול נעליים וסנדלים מעור, כיוון שאין בכך עינוי גדול אם לא ינעלו מנעל של עור, ואם הקטנים מבינים ביותר, יש לחנכם גם בגיל קטן יותר. (עיין יומא עח ב. שו"ע שם).
נז. אם הקטן נועל נעלי עור מעצמו – אין לאחרים להעיר לו על כך, אמנם אביו צריך לחנכו בזה. (עיין שו"ע שמג. כה"ח שם ס"ק א).
נח. מותר לסוך ולרחוץ קטנים אם הם מלוכלכים ביותר.
נט. טוב שההורים יכינו אוכל ארוז בעטיפה לילדיהם הקטנים הבאים לבית הכנסת, וכשצריכים הילדים לאכול – לא יאכלו לעיני כולם. (כה"ח תרטז ס"ק ט).
