קטגוריה: הלכות ארבעת המינים

ראש השנה שחל בשבת צ. כשחל ראש־השנה בשבת, אין תוקעים בשופר (שו"ע תקפח ה) אלא ממשיכים "אשרי יושבי ביתך" וכו', מחזירים ס"ת ומתפללים מוסף. ויש

תקיעות אחרי התפילה פח. אחר התרועה הגדולה שלאחר "עלינו לשבח", אסור לתקוע יותר שלא לצורך. אולם מותר לתקוע שלושים קולות למי שלא שמע או למי

תקיעות של מוסף פב. תקיעות לחש – תוקעים באמצע תפילת לחש, ומי שמאריך בתפילת לחש והתוקע התחיל לתקוע, יפסיק ויכוין לתקיעות, ואחר־כך ימשיך בתפילתו ולא

ברית מילה פ. אם יש ברית מילה – מלין לאחר ההפטרה קודם תקיעת שופר, כדי להזכיר ברית אברהם לפני עקידת יצחק כפי הסדר שהיה במציאות

"היום הרת עולם" עו. כתב רבינו הרש"ש זיע"א שכשאומר "היום הרת עולם" יאחזמו רעד יאמרנו במתינות ובשברון לב. כי ה' אומר: אם אב אני, איה

וידוי בין התקיעות עה. כתב השולחן ערוך בסימן תקצב: "לא ישיח, לא התוקע ולא הצבור בין תקיעות שמיושב לתקיעות שמעומד, ואין צריך לומר שלא ישיחו

החלפת תוקע ע. אם התוקע בירך ולא יכול היה לתקוע – יבוא אחר ויתקע במקומו, בלא לברך שוב, בין אם הראשון לא תקע שום תקיעה,

תקלות בתקיעות נז. בתשר"ת – אם תקע תרועה לפני שברים – חוזר מספק לתקיעה הראשונה של תשר"ת זה ולא של כל ה"סדר". (עיין כה"ח שם