תקיעות של מוסף
פב. תקיעות לחש – תוקעים באמצע תפילת לחש, ומי שמאריך בתפילת לחש והתוקע התחיל לתקוע, יפסיק ויכוין לתקיעות, ואחר־כך ימשיך בתפילתו ולא אמר "היום הרת" אחרי התקיעות אלא במקומה בסיום הברכה. וטוב שהתוקע או אחד מהציבור יעשה סימן שמתחילים לתקוע או שיקרא חלק מהברכה בקול, ויזהר שלא לקרוא בקול את סיום הברכה. (עיין כה"ח תקצב ס"ק א, ב).
פג. אם טעה התוקע בתקיעות של תפילת מוסף בלחש, אסור ל"מקריא" או לקהל לגעור בו, משום שאסור להפסיק באמצע העמידה. וירמוז לו המקריא, לחזור ולתקוע, ואם לא הבין כוונתו, לא יפסיק התפילה כדי להסביר לו, וישלימו את התקיעות אחר התפילה. (עיין כה"ח שם). לכן טוב להכין דף ובו כתובות התקיעות, ועליו יסמן המקריא לתוקע מה עליו לעשות.
פד. תקיעות חזרה – צריך לעמוד בעת התקיעות של חזרת התפילה. ואם ישבו, אינם צריכים לחזור. (כה"ח שם ס"ק ג).
פה. אם טעה התוקע בתקיעות של תפילת מוסף בחזרה יכול המקריא לתקן אותו. ואם המקריא הוא שליח הציבור, לא יאמר לו את שמות התקיעות אלא ירמוז לו או יסמן לו על דף כדלעיל.
פו. יחיד במוסף – מי שמתפלל ביחיד בביתו או בבית הכנסת לא יתפלל מוסף לפני שיעברו שלוש שעות מעלות השחר, אמנם ציבור יכולים להתפלל כדרכם (שו"ע תקצא סע' ח).
פז. יחיד אינו תוקע וגם אחרים לא יתקעו בתפילת לחש על סדר הברכות, אלא יתקע או ישמע תקיעות לפני תפילת מוסף. ואם אין מי שיתקע לו בשעה זו, יתפלל וישמע תקיעות אחר מוסף. (שו"ע, רמ"א תקצב סע' ב. כה"ח שם ס"ק יג).
