קטגוריה: הדלקת נרות בערב יום טוב

שחרית ומוסף מה. עיקר המצווה להתפלל תפילת שחרית עם "הנץ החמה". ויש שמקילים להתפלל מיד כשיאיר היום, ומתחילים שמונה עשרה לפני "הנץ החמה" מפני טורח ציבור. (כה"ח תצד ס"ק יב). ובשעת דחק ניתן לסמוך עליהם. וגם הם צריכים מאוד להקפיד

ברכות השחר לא. מי שהיה ער כל הלילה – כל י"ח ברכות השחר מן "הנותן לשכוי בינה" ועד סוף ברכת התורה, כולם חייב אדם לסדרם ולברכם בכל יום אף על פי שלא נתחייב בהם לפי שכולם הם רמזים נפלאים אל

תיקון ליל שבועות י. טעם הלימוד – מספר טעמים נאמרו ללימוד בליל שבועות: ע"פ הפשט לימוד הלילה הוא כיוון שישראל שבאותו הדור ישנו בלילה שקודם מתן תורה והיה צריך משה להעירם ולזרזם לקראת מתן תורה כדכתיב "ויוצא משה את העם

קידוש של שבועות ה. צריך לברך על חג השבועות ברכת "שהחיינו", ומברכים אותה בקידוש הלילה, ונשים שבירכו "שהחיינו" בהדלקת נרות אינן יכולות לברך "שהחיינו" אם מקדשות לעצמן. אמנם אם שומעות קידוש ממישהו אחר יכולות לענות אמן על ברכתו. (בא"ח במדבר

תפילת ליל שבועות א. מאחרין להתפלל ערבית של ליל שבועות בכדי שיהיו ימי הספירה "תמימות", ומי שאינו יכול לאחר את התפילה – יתפלל מוקדם אבל לא יקדש עד שיהיה לילה ודאי. (כה"ח תצד ס"ק א. משנ"ב ס"ק א'). ב. אומרים

שבועות שחל ביום ראשון ל. אין לשטוח בבית עשבים או ענפי אילן ביום שבת, ומי שרגיל להניחם יעשה כן ביום שישי. (ובעניין הקזת דם או ניתוח שאינו הכרחי עיין לעיל בדיני ערב שבועות). לא. יש להדליק מערב יום שבת נר

שבועות שחל ביום שישי כא. יש להכין ביום חמישי עירובי תבשילין. (עיין לעיל הלכות וסדר הנחת העירוב). כב. הדבקת הנרות לפמוטים היא מלאכה שאסורה ביום טוב, ועל כן יש להכין את הנרות בערב יום טוב או להשתמש בנרות שאינם צריכים

ערב שבועות ו. בפסח מקריבין שעורים, מאכל בהמה ובשבועות חיטים מאכל אדם, כיון שפסח מסמל את החרות הגופנית שלנו וגופנו דומה במשהו לבהמה, ושבועות היא החרות שזכינו לה במתן תורה. גאולת הגוף שהחלה בפסח מסתימת בגאולת הנפש עם קבלת תורה.