קטגוריה: הדלקת נרות בערב יום טוב

האוכל ביום כיפור קא. הכנת אוכל – מי שחושש או יודע שיצטרך בשביל עצמו או בשביל אחרים לאכול ל"שיעורים", ישקול ויכין אוכל או משקה כ"שיעור" בערב כיפור. ואם לא הכין, יכול לשער כי שיעור אכילה המותר לחולה שפורט לעיל הוא

סוגי מחלות צה. אדם חלוש מאד וכן אדם זקן מאד שהתחילו לצום, וניכרת עליהם חולשה גדולה יש בזה חשש סכנה ומאכילין אותם. \רמ"א שם סע' ו ומשנ"ב ס"ק טז אפילו בלי אישור רופא וכה"ח ס"ק לב לג\. צו. מי שאחזו

חולים, מעוברות, יולדות ס. כללי – חולים שיש בהם חשש סכנה, או שהצום עלול להביא אותם לחשש סכנה מאכילים אותם כרגיל או במנות קטנות "לשיעורים". ויתבארו דיניהם לקמן (כללים למעוברת, מיניקה, חולה בסי' תריז, תריח). ועדיף להאכיל חולה לשיעורים מאשר

ילדים ביום כיפור מח. כשהיה ר' אחא מתפלל תפילת מוסף בבית הכנסת היה אומר "מי שיש לו ילדים בביתו, יאכיל אותם בכדי שלא יתענו ויבואו לידי סכנה". (ירושלמי, יומא פ"ו ה"ד). מט. אסור לתת לילדים וילדות קטנים פחות מגיל תשע

תשמיש המיטה מה. אסור לאדם לשמש עם אשתו ביום הכיפורים, ואפילו לישון עימה במיטה אחת אסור בין ביום ובין בלילה. (שו"ע תרטו סע' א). מו. אסור ליגע באשתו בלילה, וירחיקו את עצמם כל יום הכפורים כמו בהיותה נדה. בשעת הצורך

נעילת נעליים לט. אסור לנעול נעל או סנדל בין בבית בין בבית הכנסת, אמנם מותר לילך עם גרב או נעל בד או פלסטיק דק וכדו' "שהרי קושי הארץ מגיע לרגליו ומרגיש שהוא יחף" (רמב"ם, הל' שביתת עשור פ"ג ה"ז), ונהגו

סיכה לח. אסור לסוך שמן או שאר משחה על בשרו, אמנם אם יש לו חטטין או פצעים אף על פי שאין בהם סכנה, יכול לסוך אותם בשמן, אך לא במשחה (עיין שו"ע תריד סע' א) אם רגיל לסוך כל יום.

רחיצה כב. נטילת ידים – אסור לרחוץ אפילו אצבע קטנה ואפילו להושיט אצבעו במים. בין במים חמים ובין במים קרים. אמנם הצריך ליטול ידיו בבוקר וכן הנפנה לנקביו וכן מי שנגע במקומות המטונפים בגופו וכדו' נוטל ידיו רק עד סוף

שתייה יד. שיעור שתייה – השותה "מלוא לוגמיו" ביום הכיפורים – חייב. ובשתייה משערים בכל אדם לפי גודל לגימתו של כל אדם. ו"מלוא לוגמיו" היא כמות המים שפיו מכיל בצד אחד. ובדרך כלל היא יותר משלושים סמ"ק. (גובה שני סנטימטר