סיום והתחלת התורה
מיד עם סיום הקריאה של פרשת ״וזאת הברכה״ אנו מתחילים – ללא הפסקה – בקריאת פרשת "בראשית", לחבר את סוף התורה עם תחילתה. כך אנו מחברים בין האות שבה מסתיימת התורה – ל׳, ובין האות שבה מתחילה התורה – ב׳, להיות לב. ללמדנו, כי כשם שהלב פועם יומם וליל באין הפוגה ומנוחה, להבדיל משאר איבריו […]
כפיית עול התורה על אומות העולם
על הפסוק (דברים ל״ג, ב'): "ה' מסיני בא וזרח משעיר למו" כתב רש״י: "וזרח משעיר למו – שפתח לבני עשיו שיקבלו את התורה ולא רצו", וכן בני ישמעאל. במדרש (ספרי, וזאת הברכה א׳ א׳-ב') הוסיפו שפנה גם לבני עמון ולבני מואב ולא רצו. רק אחר כך בא להר סיני לתת לישראל תורה. ויש להבין: מדוע […]
חתן היוצא לקבל פני כלה
בסוף ימיו מברך משה רבינו – רעיא מהימנא (זוהר ח״א ק״ו ע״א) את ישראל בברכת התורה. הוא אומר (דברים ל״ג, ב׳): "ה׳ מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן וכו׳". ביאר רש״י שם: "פתח תחילה בשבחו של מקום, ואחר כך פתח בצרכיהם של ישראל, ובשבח שפתח בו יש הזכרת זכות לישראל. וכל זה דרך […]
גומרה של תורה
בשולחן ערוך (סי' תרס״ט סעי׳ א' בהגה) כתוב שקוראים ליום שמיני עצרת "שמחת תורה", לפי ששמחים ועושים בו סעודה לגומרה של תורה. המקור לכך מובא בכה״ח (שם ס״ק כ״ד) ממדרש קהלת רבה (א', א׳): "אמר רבי יצחק: מכיון שעושין סעודה לגומרה של תורה". וכן בגמרא בשבת (פ״ח ע״א): "אמר אביי: עבידנא יומא טבא לרבנן". גאון […]
ענווה משיעורי הסוכה
המשנה (סוכה פ״א מ״א) אומרת: "סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה. למטה מעשרה טפחים פסולה. סוכה שחמתה מרובה מצילתה פסולה". יש לבאר בדרך רמז, על פי דברי הרמב״ם (הל׳ דעות פ״ג הל׳ א') שכתב שאדם לא יהיה בעל גאוה, ולא יהיה שפל עד שילבש בגדים בזויים, אלא ילבש בגדים מכובדים. כלל זה נרמז בדברי […]
שיירי מצווה
מובא בגמרא (סוכה דף ל״ז ע״ב): "תנן התם, שתי הלחם ושני כבשי העצרת – כיצד הוא עושה? מניח שתי הלחם על גבי שני הכבשים, ומניח ידו תחתיהן, ומניף ומביא מעלה ומוריד, שנאמר: 'אשר הונף ואשר הורם'". הטעם לכך הוא: "אמר רבי יוחנן: מוליך ומביא – למי שארבע רוחות שלו, מעלה ומוריד – למי שהשמים והארץ […]
אמונת חכמים
מחג הסוכות ניתן ללמוד רבות אודות אמונת חכמים. הנה בתורה (ויקרא כ״ג, מ׳) כתוב: "ולקחתם לכם פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל". לא כתוב במפורש מהם המינים הללו. לא מוזכר כאן האתרוג, ואף לא ההדס, וכן לא מבואר שערבי הנחל הינם הערבות שלנו ולא עץ הצפצפה. גם מצוות ניסוך המים ושמחת […]
ענני הכבוד
כניסה בטהרה לסוכה דעת רבי אליעזר (סוכה י״א ע״ב) שכוונת הפסוק (ויקרא כ״ג, מ״ב) "כי בסוכות הושבתי״ – הינה לענני הכבוד. הקשה על כך רבינו יעקב בעל הטורים (או״ח סי' תרכ״ה): מכיון שענני הכבוד היו בצאת ישראל ממצרים, מדוע אנו עושים להם זכר בחג הסוכות – בתשרי, ולא בניסן – מועד יציאתנו ממצרים? (וראה שם […]
קביעת החג זכר לענני כבוד
לדעת ר' אליעזר (סוכה דף י״א ע״ב), את הסוכות אנו עושים כזכר לענני הכבוד. והקשה החיד״א ז״ל (ברכי יוסף סימן תרכ״ה סעי' א', ראש דוד פרשת אמור): מדוע אנו עושים יום טוב מיוחד לזכר ענני הכבוד, ואין אנו עושים יום טוב מיוחד לזכר המן והבאר? עיי״ש שתירץ כמה תירוצים, והובאו במקום אחר. אמירת עננו ובשכמל"ו […]
