מוצאי ראש השנה
מוצאי ראש השנה כו. הבדלה – במוצאי יום שני של ראש השנה אומרים בתפילה "אתה חוננתנו", ומבדילים על הכוס, אבל לא על הנר ולא על הבשמים ומברכים רק "בורא פרי הגפן" ו"המבדיל" וכו'. (שו"ע תצא סע' א). אם לא אמר "אתה חוננתנו" בתפילה, אסור לו לעשות מלאכה עד שיאמר "ברוך המבדיל בין קודש לחול", אפילו […]
ראש השנה – תשליך
סדר היום בראש השנה א. סעודה – בצאתו מבית הכנסת ילך אדם לביתו שמח וטוב לב בבטחון כי שמע ה' קול תפילתנו ותקיעותינו ברחמים. ואוכלין ושותין כיד ה' הטובה, ומכל מקום יזהרו שלא לאכול אכילה גסה. "שלא יאכלו כל שובעם למען לא יקלו ראש, ותהיה יראת ה' על פניהם". ב. לא ישתו בסעודת ראש השנה […]
סדר היום בראש השנה
סדר היום בראש השנה א. סעודה – בצאתו מבית הכנסת ילך אדם לביתו שמח וטוב לב בבטחון כי שמע ה' קול תפילתנו ותקיעותינו ברחמים. ואוכלין ושותין כיד ה' הטובה, ומכל מקום יזהרו שלא לאכול אכילה גסה. "שלא יאכלו כל שובעם למען לא יקלו ראש, ותהיה יראת ה' על פניהם". ב. לא ישתו בסעודת ראש השנה […]
ראש השנה שחל בשבת
ראש השנה שחל בשבת צ. כשחל ראש־השנה בשבת, אין תוקעים בשופר (שו"ע תקפח ה) אלא ממשיכים "אשרי יושבי ביתך" וכו', מחזירים ס"ת ומתפללים מוסף. ויש נוהגים לומר בקשה אחרי שאמרו "למנצח לבני קרח מזמור". (לשון חכמים א, סי' יד). צא. כשדורש הרב קודם מוסף יעורר את הציבור לקדושת שבת ויום טוב שכ"כ חמורה היא עד […]
תקיעות אחרי התפילה
תקיעות אחרי התפילה פח. אחר התרועה הגדולה שלאחר "עלינו לשבח", אסור לתקוע יותר שלא לצורך. אולם מותר לתקוע שלושים קולות למי שלא שמע או למי שמסופק אם יצא ידי חובה, ומותר ללמד קטן פחות מי"ג שנים איך לתקוע בשופר. (שו"ע, רמ"א תקצו). פט. אם רוצה להתאמן לקראת תקיעות היום השני – אסור. אבל מותר לאדם […]
תקיעות של מוסף
תקיעות של מוסף פב. תקיעות לחש – תוקעים באמצע תפילת לחש, ומי שמאריך בתפילת לחש והתוקע התחיל לתקוע, יפסיק ויכוין לתקיעות, ואחר־כך ימשיך בתפילתו ולא אמר "היום הרת" אחרי התקיעות אלא במקומה בסיום הברכה. וטוב שהתוקע או אחד מהציבור יעשה סימן שמתחילים לתקוע או שיקרא חלק מהברכה בקול, ויזהר שלא לקרוא בקול את סיום הברכה. […]
ברית מילה
ברית מילה פ. אם יש ברית מילה – מלין לאחר ההפטרה קודם תקיעת שופר, כדי להזכיר ברית אברהם לפני עקידת יצחק כפי הסדר שהיה במציאות שאברהם נימול לפני העקידה. (רמ"א תקפד סע' ד). ובשבת שאין תקיעות, עושים את הברית לפני "אשרי". (כה"ח שם ס"ק לא). ואם מלין את התינוק במקום אחר – לא יפסיקו את […]
"היום הרת עולם"
"היום הרת עולם" עו. כתב רבינו הרש"ש זיע"א שכשאומר "היום הרת עולם" יאחזמו רעד יאמרנו במתינות ובשברון לב. כי ה' אומר: אם אב אני, איה כבודי? ואם אדון אני, איה מוראי? ונהגו שבחזרת הש"ץ אומר אותו כל הציבור בקול רם לעורר את הכוונה. עז. נהגו לשחות עצמם ולאומרו בכפיפת קומה, והטעם, מפני שבאים להזכיר ענין […]
וידוי בין התקיעות
וידוי בין התקיעות עה. כתב השולחן ערוך בסימן תקצב: "לא ישיח, לא התוקע ולא הצבור בין תקיעות שמיושב לתקיעות שמעומד, ואין צריך לומר שלא ישיחו בין ברכה לתקיעות אם לא בענין התקיעות". אמנם התפילות והדברים הקשורים לתקיעות אינם נחשבים הפסק לעניין זה. (שו"ע ורמ"א סע' ג) והוא הדין לוידוי שאינו הפסק. ויש שכתבו, שאף על […]
