ברך – ברכת המזון וכוס שלישי

ברך – ברכת המזון וכוס שלישי קמו. יטול ידיו במעט מים ל"מים אחרונים" ויסלק את המים מהשולחן. קמז. מוזגין כוס שלישי לברכת המזון. וצריך לבדוק שיהיה נקי אחרי הארוחה מבחוץ ומבפנים, וטוב לשוטפו ולהדיחו שנית. (שו"ע תעט סע' א. כה"ח שם ס"ק א). קמח. יברך ברכת המזון מתוך ההגדה כדי שלא ישכח לומר "יעלה ויבא". ואם חל בשבת […]
צפון – אפיקומן

צפון – אפיקומן קכז. לאחר סיום הסעודה יקח את המצה החצויה שהצפין לאפיקומן ויחלק לכל אחד מהמסובין "כזית" זכר לקרבן פסח שהיה נאכל בסוף הסעודה "על השבע". (שו"ע תעז סע' א. בא"ח צו לה). קכח. יש נוהגין ללמד את הקטנים לחטוף את האפיקומן ולתת להם פרס אם שמרו אותו עד אכילת "אפיקומן". ועושין כן כדי שהילדים […]
שולחן עורך

שולחן עורך קכ. יאכל סעודתו בשמחה ובטוב לבב, אך לא ירבה באכילה יתר על המידה כיוון שעליו לאכול את האפיקומן בסוף הסעודה לתיאבון, והחכם עיניו בראשו. ויש נוהגים לאכול כאן את הביצה ואומרים "זכר לקרבן חגיגה". קכא. טוב לערוך את השולחן בצלחות נאות וכלים נאים כפי יכולתו זכר לחירות. גם האוכל יהיה טוב וטעים כדרכם של בני […]
כורך

כורך קיח. אחר כך נוטל "כזית" מן המצה התחתונה ומניח בתוכה "כזית" מרור, וטובל בחרוסת ואומר "זכר למקדש כהלל וכו'" ואוכל בהסיבה. ואם אין מספיק מהמצה התחתונה לכל המסובים, יכול לתת להם ממצות שמורות אחרות, ויש מוסיפים למסובים חתיכה קטנה מהמצה התחתונה. (שו"ע תעה סע' א. בא"ח צו לד). קיט. לא ידבר מנטילת ידים שנוטלים […]
מרור

מרור קיא. מרור – אחר כך נוטל "כזית" מרור ונותן "כזית" לכל אחד מבני ביתו, וטובלו בחרוסת, ומנער את החרוסת מעליו שלא יתבטל טעם המרור, ומברך "על אכילת מרור" ואוכלו בלא הסבה. (שו"ע תעה סע' א. בא"ח צו לד). קיב. מנהגנו ליקח חסה שהיא חזרת והיא המובחרת מכל המינים, ויש לנקותה מתולעים היטב היטב, ואם […]
מוציא מצה

מוציא מצה צ. שתי מצות וחצי – את ברכת "המוציא לחם" צריך לברך בדרך כלל על שתי ככרות שלמות כמו בכל יום טוב. ובפסח שאין לחם, מברכים על שתי מצות שלמות, כשביניהם המצה החצויה. והטעם למצה החצויה כיוון שהיא לחם עוני, שדרכו של עני בחצי לחם ולא בלחם שלם. (עיין שו"ע תעה סע' א). צא. […]
רחצה

רחצה פח. לפני שיטול ידיו לסעודה, עליו לכווין שבא לקיים מצוות עשה מהתורה באכילת המצה, שנאמר: "בערב תאכלו מצת". (שמות יב יח – וטוב שיאמר נוסח "לשם יחוד" מספר "לשון חכמים" א, סי' נא או נוסח המובא בהגדת אורח חיים עמ' קסד – עיין שו"ע ס סע' ד. תעה סע' ד בענין מצוות צריכות כוונה). […]
מגיד

מגיד סז. יקרא את ההגדה בקול רם ובשמחה רבה, ויבאר וירחיב הענינים כיד ה' הטובה עליו, ויקיים בכך מצות עשה מן התורה. וצריך לומר בקול רם "בסוד קול ודיבור". (קודם שיתחיל טוב לומר לשון הזוהר מרעיא מהימנא פרשת בא מ ב. כה"ח תעג ס"ק קנב). סח. בתחילת "מגיד" מגלים את המצות, ומגביה את המצה האמצעית […]
יחץ

יחץ סד. אחר כך נוטל את המצה האמצעית מהשלוש שלפניו וחולקה לשני חלקים, אחד גדול בצורת ו' ויותר קטן בצורת ד'. את החלק הקטן מחזיר לקערה למקומו בין שתי המצות השלמות. את החלק הגדול מניח ליד מושבו לצורך האפיקומן. ונוהגים לכורכו במפה זכר למה שכתוב "משארתם צררת בשמלתם". ויש שמניחים אותו כרוך על שכמם זכר […]