שולחן עורך
קכ. יאכל סעודתו בשמחה ובטוב לבב, אך לא ירבה באכילה יתר על המידה כיוון שעליו לאכול את האפיקומן בסוף הסעודה לתיאבון, והחכם עיניו בראשו. ויש נוהגים לאכול כאן את הביצה ואומרים "זכר לקרבן חגיגה".
קכא. טוב לערוך את השולחן בצלחות נאות וכלים נאים כפי יכולתו זכר לחירות. גם האוכל יהיה טוב וטעים כדרכם של בני מלכים, ואם אירע והאוכל אינו לפי טעמו לא יכעס או יקפיד על אשתו או בני ביתו, כי קדוש היום לה'. (עיין שו"ע תעב סע' ב. כה"ח שם ס"ק י, יא).
קכב. אם נוח לבעלת הבית לערוך את השולחן בכלים חד פעמיים, תשתדל לקנות כלים יפים במיוחד לכבוד ליל הסדר.
קכג. טוב לאכול את כל הסעודה בהסיבה. (רמב"ם, הלכות חמץ ומצה ז ח).
קכד. מותר להטביל מצה או שאר ירקות במי מלח או בחרוסת באמצע הארוחה. (אחרונים). ויש נוהגים לא לאכול מצה שרויה בפסח, וכל הספרדים וחלק מהאשכנזים לא נהגו בחומרא זו.
קכה. את הסעודה יעשו במטעמים ובמאכלי חג, כי מצווה לשמוח בחג ובמיוחד בחג זה שבו יצאנו ממצרים. והחכם עיניו בראשו שלא למלאות כריסו, למען יוכל לאכול את האפיקומן בתיאבון כמצותו ולא באכילה גסה. (שו"ע תעו סע' א הגה. בא"ח צו לד, לה).
קכו. אין אוכלין בשר צלי אפילו של עוף. ואפילו בישלו אותו ואחר כך צלו אותו בקדרה, אין אוכלין אותו. והמנהג לא לאכול צלי גם ביום הפסח. (שו"ע תעו סע' א, ב. בא"ח צו ל).
