רחצה

רחצה

פח. לפני שיטול ידיו לסעודה, עליו לכווין שבא לקיים מצוות עשה מהתורה באכילת המצה, שנאמר: "בערב תאכלו מצת". (שמות יב יח – וטוב שיאמר נוסח "לשם יחוד" מספר "לשון חכמים" א, סי' נא או נוסח המובא בהגדת אורח חיים עמ' קסד – עיין שו"ע ס סע' ד. תעה סע' ד בענין מצוות צריכות כוונה).

פט. על המברך להזכיר למסובים לפני נטילת ידיים שיכוונו לצאת ידי חובה בברכת "המוציא" ובברכת "אקב"ו על אכילת מצה" שעומד הוא לברך. כמו כן יזכיר להם שלא יפסיקו בדיבור עד אחר "כורך". (עיין שו"ע תעה סע' ה. בא"ח צו לד).

דילוג לתוכן