מתי יכול להתחיל בחזרה
ג. תפילה "קצרה" – בשעת הדחק, כשאין זמן או כשיש רק עשרה מתפללים, ולחזן ברור שישנם אנשים שלא יכוונו לברכותיו ולא יענו אמן – יכולים לוותר על החזרה, ויתפללו כולם יחד את ג' הברכות הראשונות כאשר החזן מתפלל אותם בקול והציבור יתפללו בלחש, ויאמרו קדושה, ולאחר שיסיים החזן את ברכת "אתה קדוש" בקול, ימשיכו, החזן והציבור, את תפילתם בלחש[1].
ד. כשניתווספו אנשים –אם היו פחות מעשרה אנשים שהתחילו להתפלל ביחידות כיון שלא היה להם מניין, ואח"כ ניתווספו כמה אנשים והשלימו למניין – לא יאמרו חזרה, קדיש וקדושה כיון שהתפללו ביחידות פקעה מהם אפשרות זו. ואעפ"י שיש חולקים – ספק ברכות להקל. אך בכל מקרה יכולים לומר קדיש "יהא שלמא", קדיש "על ישראל" ו"ברכו", אך קדיש "תתקבל" לא יאמרו כיון שהוא חלק מתפילת י"ח[2].
ה. כשמגיע באמצע התפילה – אם כשהגיע לבית הכנסת בתפילת מנחה ראה שהציבור כבר התחילו להתפלל תפילת י"ח, ואין לו אפשרות ללכת להתפלל מנחה במקום אחר:
- אם משער שיכול להתחיל ולגמור את תפילת י"ח קודם שהש"ץ יגיע לקדושה – יתחיל להתפלל, אך אם אינו בטוח שיספיק לומר קדושה עם הציבור – ימתין עד שהציבור יגיע לקדושה ורק אח"כ יתפלל תפילת לחש.
- אם נכנס לבית הכנסת וראה שכבר אמרו הציבור קדושה: אם יכול להתחיל ולסיים תפילת י"ח לפני שיגיע הש"ץ ל"מודים" – יתפלל, אך אם לא יוכל לסיים עד אז – ימתין עד שיאמרו "מודים" ורק אח"כ יתפלל.
- אם אירע שהוא עדיין עומד בתפילת הלחש ושומע שהציבור עונים קדושה או קדיש – יעצור, וישמע את הקדושה או הקדיש, ולא יענה אלא יקשיב בשתיקה ויכוון לצאת ידי חובה.
וכל זה הוא דווקא אם מתפלל באותו מניין, אך אם שמע ממניין אחר אינו צריך לענות.
- ואם התחיל להתפלל יחד עם החזן – כשיגיע לקדושה יאמר איתו מילה במילה, וימשיך להתפלל עם החזן, מילה במילה, עד לאחר אמירת "מודים", וישחה בכל מקום שהחזן שוחה. ואם הגיע החזן לברכת "מודים" והוא נמצא בברכה אחרת – ישחה עמו[3].
[1] בא"ח פרשת תרומה סעי' ב'. שו"ע סי' רל"ב סעי' א' וסי' קכ"ד סעי' ב'. כה"ח שם ס"ק ט'. תשובת הרמב"ם החדשות סי' רצ"א.
[2] בא"ח פרשת תרומה סעי' ט"ז. שו"ת רב פעלים ח"ב סי' כ"ו.
[3] שו"ע סי' ק"ט סעי' א', ב'.
