כללי
א. עשרת ימי תשובה מתחילים בראש השנה עצמו, ושני הימים הראשונים של עשרת ימי התשובה הם שני ימי ראש השנה. כל ההלכות דלקמן נכונות לכל הימים כולל ראש השנה ויום כיפור.
ב. עשרת ימי תשובה, שמם מורה עליהם שהם מיוחדים לתשובה. וכל אדם מחוייב אז לשוב בתשובה שלמה לפני ה' ית"ש קודם בוא היום הגדול והנורא יום הכיפורים, שנאמר: "לפני ה' תטהרו". (ויקרא טז ל). ונאמר: "דרשו ה' בהמצאו". (ישעיה נה ו), וארז"ל: אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים (שו"ע תרב סע' א). לכן צריך האדם בימים אלו לפשפש במעשיו ולשוב ממעשיו הרעים. וספק עבירה צריכה יותר תשובה מעבירה ודאית, כי יותר מתחרט האדם כשהוא יודע שעשה עבירה מאשר אינו יודע. ולכן קרבן אשם תלוי צריך להיות יותר יקר מקרבן חטאת. (רמ"א תרג ונו"כ שם).
ג. יש נוהגין לא לקדש את הלבנה עד מוצאי יום הכיפורים, שאז אנו בטהרה ובשמחה, ויש אומרים דאדרבה, טוב לקדשה קודם לכן כדי להוסיף בזכויות, ונהגו לברך במוצאי יום הכיפורים. (רמ"א תרב סע' א. משנ"ב ס"ק י. כה"ח שם ס"ק יט. עיין נתיבי עם סי' תכו סע' ב. תרב על מנהגי האר"י ומנהגי בית אל).
