"זכרנו" ושאר הוספות

"זכרנו" ושאר הוספות

כא. בעשרת ימי תשובה מוסיפים "זכרנו", "מי כמוך", "וכתוב לחיים", "ובספר". כמובא בסידורים.

כב. מי ששכח ולא אמר אחד מהם ונזכר לפני שאמר "ברוך אתה ה'" – יאמרם במקום שנזכר. אם נזכר אחרי שאמר "ה'" – גומר את הברכה ומתפלל כסדר ואין צריך לחזור. (שו"ע תקפב סע' ה).

כג. מי ששכח לומר "זכרנו" – יאמר אותה ב"שומע תפילה". אם לא אמר ב"שומע תפילה" – יאמר ב"אלהי נצור". בשבת או ביום־טוב שאין אומרים בהם "שומע תפילה" – יאמר ב"אלהי נצור".

כד. אם שכח לומר "וכתוב לחיים טובים" או "ובספר" – יאמרם ב"אלהי נצור". (בא"ח ניצבים כ – כה"ח אות ל"ב).

כה. "מי כמוך" אינה "בקשה" אלא "שבח", ולכן אם שכח לאומרה, לא יאמרנה ב"אלהי נצור". (בא"ח שם).

כו. אם שכח "וכתוב" – ועדיין לא הזכיר שם ה' של החתימה – יחזור מ"ויהללו" ואף על פי שמזכיר פעם נוספת "האל ישועתנו וכו'" אין בכך איסור שהזכרת שם זה אינה כ"ברכה שאינה צריכה". (שד"ח מערכת ראש השנה ג', ג'. פמ"ג ועיין מ"ב ס"ק ט"ז).

כז. מי שטעה ובמקום לומר "וכתוב לחיים וכו'" אמר "בספר חיים וכו'" – צריך בברכת "שים שלום" לחזור ולומר "בספר חיים וכו'" כיון שמה שאמרו כבר אינו במקום שתיקנו חז"ל לאומרו. (ר"פ ח"ג סי' ט"ל).

כח. אב הרחמים – בשבת אומרים במוסף ובמנחה "מי כמוך אב הרחמים" במקום "הרחמן".

כט. ה' הוא האלוקים – שיר המעלות – אומרים "ה' הוא האלהים וכו'" לפני "ה' מלך וכו'". (כה"ח תקפב ס"ק יג) וכן אומרים "שיר המעלות ממעמקים" אחרי "ישתבח". (כה"ח שם ס"ק יד).

ל. קדיש ועושה השלום – בסיום השמונה עשרה מסיימים ואומרים "עושה השלום". אמנם בקדישים אומרים "עושה שלום" כרגיל, חוץ מקדיש "תתקבל" שאחרי חזרת השליח ציבור בשחרית ובמנחה שאומרים "השלום", כיוון ש"עושה השלום" של קדיש זה הוא המשך תפילת שמונה עשרה. (כה"ח נו ס"ק לח).

לא. בסידורי אשכנז כתוב לאומרו בכל הקדישים ויש סידורים שאין שינוי זה מופיע בהם כלל.

לב. יש משנים את נוסח הקדיש שאומרים מראש השנה עד יום הכיפורים, ואומרים "לעילא לעילא מכל וכו'", ומנהג חב"ד שאינם משנים כל עשי"ת ורק בנעילה כופלים "לעילא לעילא וכו'". אך הספרדים לא משנים מאומה מנוסח הקדיש. (עיין כה"ח שם ס"ק יג).

דילוג לתוכן