קדושת הנרות
קדושת הנרות הדלקה בגפרור כג – יכין הבעל לאשתו קופסת גפרורים שלמה, כדי שאם יכבה גפרור אחד תוכל להדליק אחר, אכן אם לא הכינו גפרורים וכבה נר אחד – תדליק את הנר השני ישירות מהנר הראשון, אבל לא על-ידי קיסם
קדושת הנרות הדלקה בגפרור כג – יכין הבעל לאשתו קופסת גפרורים שלמה, כדי שאם יכבה גפרור אחד תוכל להדליק אחר, אכן אם לא הכינו גפרורים וכבה נר אחד – תדליק את הנר השני ישירות מהנר הראשון, אבל לא על-ידי קיסם
הנהגות טובות לפני ואחרי הדלקת נרות רחיצה ולבישת בגדי שבת להדלקה יג. טוב שהאשה תרחץ לכבוד שבת ותחליף בגדים לבגדי שבת לפני הדלקת נרות, כדי לקבל שבת דרך כבוד. אמנם, כאשר הזמן מצומצם – אפשר להדליק נרות בבגדי החול
על מי חל חיוב ההדלקה חיוב ההדלקה לאיש ולאשה ה. החיוב להדליק נר שבת מוטל על האיש ועל האשה כאחד, כפי שכתב הרמב"ם: "ואחד אנשים ואחד נשים חייבין להיות בבתיהן נר דלוק בשבת". אמנם, ההדלקה בפועל ניתנה לאשה משתי
מעלת הדלקת נרות שבת מעלת ההדלקה ג. במעלת הדלקת נרות שבת מובא בגמ': "אמר רב הונא: הרגיל בנר – הויין ליה בנים תלמידי חכמים". ומספרת הגמ': "רב חסדא הוה רגיל דהוה חליף ותני אפיתחא דבי נשא דרב שיזבי. חזא
טעמי הדלקת נרות שבת חובת ההדלקה א. חייב אדם להדליק נרות לכבוד שבת קודש. וכתב הרמב"ם: "הדלקת נר בשבת אינה רשות, אם רצה מדליק ואם רצה אינו מדליק, ולא מצווה שאינו חייב לרדוף אחריה עד שיעשנה, כגון: עירובי חצרות או
לבישת בגדי שבת ורחיצה לכבוד שבת מצוה לרחוץ לשבת א. מצווה לרחוץ בערב שבת לכבוד שבת. ומובא בגמ' שבת: "דאמר רב יהודה אמר רב: כך היה מנהגו של רבי יהודה בר אלעאי: ערב שבת מביאים לו עריבה מלאה חמין
בגדי שבת בגדים נאים לשבת נד. יכבד אדם את השבת בלבושו וילבש בגדים נקיים לכבוד שבת, וטוב שיהיו אלה בגדים המיוחדים לשבת. ואם לובש בגד חדש, תיקן בעל הבא"ח שיאמר אדם בקשה לפני שלובש מלבוש חדש, ובה הודאה לה'
גילוח ותספורת בע"ש מט. אם היו שערות ראשו גדולות – מצווה לגלחן לכבוד שבת. זמן גילוח ותספורת בער"ש נ. ירא שמים הרוצה להסתפר או להתגלח בערב שבת – יעשה זאת לפני זמן מנחה קטנה. וטוב להקדים כחצי שעה
גזיזת ציפורנים בע"ש קציצת ציפורניים מ. מצווה לקצוץ את ציפורניו בערב שבת. סדר הגזיזה מא. יש שכתבו שיש ליטול הצפורניים בסדר הבא: בדאג"ה בימין (מתחילים באצבע השניה שהיא "אצבע" ואח"כ הרביעית וכו'), ובשמאל דבהג"א (מתחילים בקמיצה). אך האר"י
אדם שלא יכול לטבול שפיכת ט' קבין לו. זקן או חולה שאינו יכול לטבול במקווה – ישפוך על גופו תשעה קבין מים [שהם כשלושה עשר וחצי ליטר מים] ללא הפסקה. וישפוך מכלי אחד או שניים או שלושה, אך לא
© 2016 כל הזכויות שמורות לבעלים, מעצב ועורך האתר: שלמה אברג׳ל – גרףמוד.