מעלת הדלקת נרות שבת
מעלת ההדלקה
ג. במעלת הדלקת נרות שבת מובא בגמ': "אמר רב הונא: הרגיל בנר – הויין ליה בנים תלמידי חכמים". ומספרת הגמ': "רב חסדא הוה רגיל דהוה חליף ותני אפיתחא דבי נשא דרב שיזבי. חזא דהוה רגיל בשרגי טובא. אמר: גברא רבא נפק מהכא. נפק מינייהו רב שיזבי" [תרגום: רב חסדא רגיל היה לעבור על פתח ביתו של אביו (או חמיו) של רב שיזבי. ראה שהיה רגיל להדליק הרבה נרות שבת. אמר: אדם גדול יצא מכאן. יצא מהם רב שיזבי].
הדלקה בשמחה
ד. מעלה גדולה להדליק נרות שבת בשמחה. ומובא בזוהר הקדוש שאשה צריכה להדליק נרות שבת בשמחה ובטוב לבב, משום שזהו כבוד גדול עבורה, ובזכות הדלקת נרות שבת זוכה לבנים קדושים שיאירו במאור התורה והיראה וירבו שלום בעולם [כי "ת"ח מרבים שלום בעולם"]. וגורמת לתת לבעלה חיים ארוכים טובים ומתוקנים, עי"ש.
