תגית: חרש

ברית מילה בתענית סא. כשחל ברית מילה בי"ז בתמוז, בי' בטבת או בצום גדליה – אין דוחים את הברית ומלים את התנוק בזמנו. סב. אם הצום נדחה ליום ראשון – יש אומרים שאבי הבן מתענה ויש אומרים שלא יתענה, ונוהגים

חתן וכלה נח. חתן וכלה שחל אחד מהתעניות בתוך שבעה ימי משתה שלהם – חייבים להתענות. ואף על גב ששבעת ימי חופה הם כמו חג להם. ימים אלו הם חג פרטי שנקרא "רגל של יחיד", ו"אבלות של רבים" דוחה "רגל

תענית בשבת או בע"ש נה. אם חלו תעניות אלו בשבת, דוחין אותן לאחר השבת כיוון שאין מקדימין פורענות. (שו"ע תקן סע' ג'). לבד מתענית אסתר שאם י"ג אדר חל בשבת, מקדימים את התענית ליום חמישי. (רמ"א תרפו סע' ב'). נו.

הכרזה על הצום נג. בשבת לפני י"ז בתמוז וי' בטבת מכריזים על הצום אחרי קריאת התורה לפני "אשרי" להודיע לקהל באיזה יום יחול הצום. ועל האחרים אין מודיעים כיוון שהם ידועים לכל. והחזן אומר: אחינו בית ישראל שמעו צום (לי"ז

זמן התענית מו. מותר לאכול בלילה שלפני צום גדליה, י' בטבת, תענית אסתר וי"ז בתמוז עד שיעלה עמוד השחר. והוא שלא ישן שינת קבע, אבל אם ישן שינת קבע – אסור אחר כך לאכול או לשתות. ואם אמר או חשב

רחיצה, סיכה, סנדל ותשמיש לא. רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המטה – מותרים בצום גדליה, י' בטבת, תענית אסתר וי"ז בתמוז. מי שהוא בעל נפש ואדם בריא, יחמיר בכולן כמו בתשעה באב. אך אין להחמיר בנעילת הסנדל כיוון שעלול להראות

תפילות בתענית יג. עננו – היחיד אומרו ב"שומע תפילה" וש"ץ בין "גואל ישראל" ל"רפאנו" בברכה בפני עצמה. יד. לדעת השו"ע אומר "עננו" החל מתפלת ערבית של ליל התענית, אף על פי שאוכל בלילה, אך המנהג שלא לומר "עננו" בתענית ציבור