זמן התענית
מו. מותר לאכול בלילה שלפני צום גדליה, י' בטבת, תענית אסתר וי"ז בתמוז עד שיעלה עמוד השחר. והוא שלא ישן שינת קבע, אבל אם ישן שינת קבע – אסור אחר כך לאכול או לשתות. ואם אמר או חשב קודם שישן: "הריני מתכוין לאכול קודם עמוד השחר" בנוסח זה או אחר. – יכול לאכול.
מז. גם מי שרגיל בכל בוקר לשתות לאחר השינה לפני עלות השחר – צריך להתנות על השתייה כדלעיל. ולדעת הפוסקים כרמ"א הרגיל לשתות – אין צריך "תנאי". וכתב המשנה ברורה (מ"ב תקסד ס"ק ו) שטוב להחמיר ולהתנות. ולפי הזוהר הקדוש גם אם התנה – לא יאכל לפני עלות השחר. ונהגו להקל ולשתות עם "תנאי" קודם עמוד השחר אך לא לאכול. ומי שחושש שלא יוכל לצום אם לא יאכל לפני עלות השחר – לא יחמיר גם באכילה. (עיין שו"ע תקסד. מ"ב שם ס"ק א. כה"ח שם ס"ק ז-ט. כה"ח פט ס"ק כח, ל. כה"ח תקפא ס"ק סט בא"ח ניצבים א).
מח. מותר לאכול בערב הצום יותר מהרגיל, ואין צריך להחמיר בזה. (עיין כה"ח תקמ"ט י"א).
מט. בליל התענית אין לערוך שמחות ולשמוע שירים כלל. (בא"ח דברים ה').
נ. בתשעה באב הצום מתחיל עם השקיעה, ולאחר השקיעה אפילו לפני "צאת הכוכבים" אסור לאכול, ואין צריכים להקדים את הצום לפני השקיעה.
נא. מי שקיבל עליו את הצום קודם לשקיעה, אסור לו לאכול ולשתות מאותה שעה. ואם קיבל את הצום במחשבה בלבד ולא הוציא בשפתיו, יש אומרים שיכול אחר כך לאכול, אך נוהגים להחמיר. (עיין שו"ע תקנג סע' א, ב. כה"ח שם ס"ק ד, ט).
נב. בכל ארבעת הצומות חוץ מתשעה באב טוב להחמיר שלא לאכול בשר בלילה שלפני התענית או בלילה של מוצאי התענית אבל אם התענית היא ביום ראשון וליל התענית הוא מוצאי שבת, אין להחמיר בכך ויאכל בשר בסעודה רביעית. (עיין כה"ח תקנ"ח ס"ק ט"ז, ובסי' תקס"ד ס"ק י"ב, מ"ב תקנ"ח סק"ה ה' ועיין שו"ע סי' ש', גמ' שבת קי"ט ע"ב).
