גבאי - תורת אליהו

מהלכות ט"ו בשבט לד. ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות לענין ערלה ולענין תרומות ומעשרות. אין אומרים בו תחנון, כי שמחת האילן משפיעה על שמחת

וידוי מעשרות טו. מצות עשה להתודות לפני ה' אחר שמוציאין כל המתנות שבזרע הארץ וזהו הנקרא וידוי מעשר, ואין מתודין וידוי זה אלא אחר השנה

ביעור מעשרות א. בפסח של שנה רביעית לשמיטה ובפסח של שנת השמיטה יש לבער מעשרות וזו נקראת שנת "ביעור מעשרות". ב. בשנה רביעית מבערים את

ספירת העומר נ. מתחילים לספור עומר מליל ראשון של חול המועד ויש אומרים את סדר הקרבת העומר המובא ברמב"ם כפי שמובא במחזורים. ונוהגים לברך על

ערבית למוצאי יום טוב מה. במוצאי יום טוב שהוא יום חול אומרים בתפילה "אתה חוננתנו", ומבדילים על הכוס, אבל לא על הנר ולא על הבשמים

יעלה ויבא מג. בחול המועד אומר בתפילות "יעלה ויבוא" אם שכח לומר "יעלה ויבוא" ונזכר ב"ברוך אתה ה'", יסיים "למדני חוקיך", ויזכיר "יעלה ויבוא", ואחר

ברכנו – ותן טל לט. החל מיום ראשון של חול המועד פסח מפסיקים לבקש גשם ומבקשים רק טל. הספרדים משנים את כל נוסח הברכה ובימות

מוריד הטל לה. מתחילים לומר "מוריד הטל" בתפילת מוסף של יום טוב ראשון של פסח. ואין פוסקים עד תפילת שחרית של שמחה תורה. (ועד בכלל).

הפטרה כח. ביום טוב ובשבת חול המועד אומרים הפטרה. בכל ימי החול של חול המועד אין קוראים "הפטרה", חוץ מיום ב' של פסח בחו"ל שהוא

תגית: גבאי