תקלות בתקיעות
נז. בתשר"ת – אם תקע תרועה לפני שברים – חוזר מספק לתקיעה הראשונה של תשר"ת זה ולא של כל ה"סדר". (עיין כה"ח שם ס"ק ז).
נח. במילה "סדר" אנו מתכוונים לסדרת תקיעות תשר"ת תשר"ת תשר"ת ואם טעה בתשר"ת השלישי ותקע תרועה לפני שברים – חוזר לתקיעה הראשונה שלו ולא לתשר"ת הראשון וכן הוא בכל מה שנכתוב לקמן "חוזר" שיחזור רק לתחילת התשר"ת או תש"ת או תר"ת ולא לתחילת השלשה. (עיין שו"ע תקצ סע' ט. כה"ח שם ס"ק סז).
נט. בתש"ת – אם התחיל תרועה בטעות בכל מקום שהוא ואפילו חלק מתרועה – חוזר לתקיעה ראשונה של תש"ת זה ולא של כל הסדר. (שם סעיף ז).
ס. אם תקע יותר משלוש שברים בפעם אחת – לא הוי הפסק. אם תקע שלושה שברים ואחר כך הפסיק מעט והוסיף אפילו שבר אחד – חוזר לתקיעה ראשונה של תש"ת זה. (עיין שו"ע שם סע' ג, ח).
סא. בתר"ת – אם התחיל שברים בטעות בכל מקום שהוא ואפילו רק שבר אחד – חוזר לתקיעה ראשונה של תר"ת זה. (שו"ע שם).
סב. בתר"ת אם תקע תרועה, הפסיק והריע עוד תרועה בנשימה אחת – לא הוי הפסק. ואם נשם בינתיים – הוי הפסק וצריך לחזור לתקיעה ראשונה של תר"ת זה. (עיין כה"ח שם ס"ק טל).
סג. בשברים – אם עשה שני שברים והתחיל להריע – יש אומרים שצריך לחזור ולעשות שלושה שברים ולהריע. ויש אומרים שצריך לחזור לתקיעה הראשונה, לכן כדאי להחמיר במצווה דאורייתא ולחזור לתקיעה הראשונה. (עיין שו"ע שם סע' ז והחונים עליו).
סד. כללי – אם בשעה שהיה בתש"ת (או בתר"ת) נזכר ששכח תשר"ת אחד או שטעה בו – יש אומרים שכדאי לגמור שלוש פעמים תש"ת ואחר כך לתקוע את התשר"ת החסר. (מגן אברהם שם ס"ק יב), ויש אומרים שעדיף לחזור ולתקוע על הסדר וכן נכון לעשות. (אחרונים).
סה. יש מי שאומר שכל מה שאמרנו שצריך לחזור בהם זה דווקא בשלושים קולות דמיושב ובתקיעות של תפילת מוסף, אבל אם טעה בתקיעות שאחרי תפילת עמידה של מוסף – אין צריך לחזור. (מגן אברהם שם ס"ק יב), ויש אומרים שגם בתקיעות שאחרי תפילת עמידה של מוסף, אם טעה – צריך לחזור. (אחרונים).
סו. מי שאינו יודע אלא מקצת הסימן, לא יעשה אותו המקצת שיודע, אבל תשר"ת תש"ת תר"ת אין מעכבין זה את זה ואם יודע לעשות אחד מהם או שנים עושה. (עיין שו"ע תקצז סע' ב ולחונים עליו).
סז. תקלה בשופר – אם מיד לאחר הברכה התברר שהשופר פסול, ויש במקום שופר כשר אחר – יתקעו בשופר השני, ואם אין במקום שופר כשר והלכו להביאו ממקום אחר, חוזר התוקע ומברך שנית. (כה"ח תקפה ס"ק טו, לז). אמנם אם נפסל השופר באמצע הברכות – אין לחזור ולברך.
סח. שמע תקיעות ממנין אחר – שמע תקיעה בשעה אחת, ושברים את תרועה בשניה בשעה שניה, אפילו שהה כל היום כולו – הרי זה מצטרף ויוצא ידי חובה, ובתנאי ששמע כל סימן על הסדר, כגון תקיעה ואחר כך תרועה ואחר כך תקיעה. אך אם שמע שתי תקיעות ואחר כך תרועה או להפך – לא יצא ידי חובה. וכן אם היה צריך לשמוע תר"ת ואחר התקיעה הראשונה שמע שברים ואחר כך תרועה – יש אומרים שאף על פי שלא היה בכונתו לצאת ידי חובה בשמיעת השברים לא יצא ידי חובה, ועל כן בכותל או בשטיבלך שישנם כמה מנינים – יאמר שמתכוין לא לצאת ידי חובה בתקיעות שלא מהמנין שלו ואז יצא ידי חובה אליבא דכו"ע. ולדעת הרמ"א אם שהה בין התקיעות כשיעור משך התקיעות לא יצא ידי חובה. (רמב"ם הלכות שופר פ"ג הלכ' ה', ושו"ע תקפ"ח ס"ק ב', ועיין שו"ע ורמ"א סי' ס"ה הסעי' א' ועיין מג"א סי' תקפ"ח ס"ק ב', כה"ח ס"ק י"ד ומ"ב ס"ק ו', לאפוקי סברת הלק"ט שיש חילוק בין תקיעות לק"ש וביאור להלכה).
סט. מקום לא נקי – אם שמע התקיעות ונמצא במקום שאינו נקי, או שאין גופו נקי, ישמע התקיעות פעם נוספת. (ע"פ בא"ח גבי הרהור באופני מעשה מצווה, במקומות המטונפים באה"ל תקפ"ח ד"ה: "שמע").
