תענית
טו. יש נוהגים להתענות בערב ראש השנה. (עיין שו"ע שם סע' ב), ומי שקיבל עליו תענית במנחה שקודם לכן, יתענה עד ליל החג, ויאמר "עננו" במנחה בתפילת הלחש של ערב חג. ויש מתענים רק עד אחר תפילת מנחה, שאז טועמין איזה דבר כדי שלא ליכנס ליום־טוב כשהוא בתענית, ומי שנוהג כך לא יאמר "עננו" בתפילה. ומי שחושש שהתענית תזיק לו או שיהיה חלש בערב ראש השנה – לא יתענה. (אחרונים. עיין כה"ח שם ס"ק סא).
טז. הרוצה לצום בערב ראש השנה ואינו ישן בלילה – יכול לאכול עד עמוד השחר. אם ישן וקם לפני עלות השחר – לא יאכל דבר אפילו לפני הסליחות, אמנם נהגו לשתות קפה או כל משקה אחר לפני עלות השחר. (כה"ח תקפא ס"ק סט, ע. בא"ח ניצבים א).
יז. אם אחד המתענים צריך להשתתף בסעודת מצווה, יכול לאכול באותו יום ולהתענות ביום אחר במקומו. וכן אם יודע אחד המתענים שתהיה לו סעודת מצווה – יתענה מקודם יום אחד תמורתו. וצריך אדם לקבל תענית זו בתפילת מנחה שקודם התענית.
יח. גם אם יש עשרה שמתענים עד הלילה, לא יאמר שליח הציבור "עננו" בחזרת הש"ץ ולא יוציאו ספר תורה לקרוא פרשת "ויחל". (כה"ח תקס"ח ס"ק מב).
יט. מי שהיה רגיל להתענות כל שנה, ושנה אחת אינו יכול להתענות, יעשה התרת נדרים על מנהג זה. (עיין שו"ע יו"ד סימן ריד סע' א ופ"ת שם ס"ק א ועיין לעיל דיני תענית יחיד).
