תקיעת שופר
א. מצות עשה של תורה לשמוע תרועת השופר בראש השנה שנאמר: "יום תרועה יהיה לכם." (רמב"ם פ"א ה"א מהל' שופר). וכתב הרמב"ם ז"ל: "אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב – רמז יש בו, כלומר, עורו ישינים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם, אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל, הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה וכו'". (רמב"ם, הל' תשובה פ"ג ה"ד ועיין טעמים נוספים במחזור אהלי יעקב, דינים עמ' ק"כ). וכל הטעמים הללו להעמיק את כוונת המצווה, אבל בזמן התקיעות יכווין לשמוע קול שופר.
ב. ידקדקו לבחור תוקע בעל תורה ויראה, כפי מה שאפשר למצוא. והתוקע ילמד הלכות תקיעות קודם ראש השנה.
ג. תיקנו פיוטים מיוחדים, "לשם יחוד" ותפילות מיוחדות קודם התקיעות, לעורר את לב האדם לתשובה, ועל כן טוב לאומרם בכונה ובהתעוררות הלב.
ד. דרשה – טוב ונכון שהחכם ידרוש קודם התקיעות בדברי חיזוק והתעוררות לתשובה וכשדורש הרב לפני הקהל, יזהר במיוחד ביום זה מלהזכיר עונות של ישראל, ואם צריך לעורר את הציבור על ענין מסוים ישתמש בלשון ספק: "אם יש בידינו חטא פלוני" וכד' כדי לא לעורר קיטרוג על עם ישראל ביום הדין.
ה. אין לאכול קודם – קודם התקיעות, כיון שהן מצוות עשה של תורה. אמנם אשה חלושה או איש חולה או זקן שאינם יכולים להשאר בצום עד אחרי התקיעות, יכולים לאכול בצנעה, לפני התפילה. אם רוצים אותם חולים לאכול אחרי תפילת שחרית, חייבים לקדש ואחר כך לאכול. וטוב לאכול רק "כזית" מזונות אחרי הקידוש. (עיין שד"ח מערכת ראש השנה סי' ב ס"ק לא. כה"ח תקפה ס"ק כה, כו).
ו. המתפלל יחיד – יכול לתקוע רק אחרי שתוקעין בבית הכנסת או אחר שעברו שלוש שעות מהיום. אמנם ציבור יכולים לתקוע גם קודם שלוש שעות. והוא הדין בתפילה, אין היחיד יכול להתפלל מוסף בשלוש שעות הראשונות של היום. (עיין שו"ע תקצא סע' ח. כה"ח שם ס"ק לה, לו ועיין לקמן בדיני תקיעה בתפילת מוסף).
ז. שופר – שתוקעים בו עדיף שיהיה של איל, וכפוף. וצריך לראות שלא יהיה בו סדק לאורכו או לרוחבו. ושלא יהיה בו שום נקב. ושלא יהיה דבוק משהו בפיו, ושלא יהיה שום חסרון או אפילו סדק קטן בפי השופר. (אהלי יעקב הלכות שופר ד. עיין בא"ח ניצבים טז).
ח. אין יוצאים י"ח התקיעות בשמיעה משופר אם משתנה הקול שלו, או אם יש ציפוי בפיו. (עיין רש"י כ"ה כט: וברמב"ן).
ט. מותר בראש השנה לתת בתוך השופר יין או ערק כדי לחדד את קולו. (ברכי יוסף סי' תקפו. עיין שו"ע שם סע' כג).
