הנטילה
כב. אופן הנטילה – צריכים הכהנים ליטול את ידיהם קודם שעולים לדוכן, ונטילה זו צריכה להיות נטילה גמורה עד הפרק (דהיינו מקום חיבור כף היד לזרוע) אע"פ שנטלו ידיהם בבוקר, שנאמר[1]: "שאו ידיכם קודש וברכו את ה'"[2].
כג. זמנים מיוחדים – בתשעה באב וביום הכיפורים נוטלים רק עד סוף קשרי האצבעות[3].
כד. הנוטל – הנטילה צריכה להיות ע"י לוי והוא יצוק מים על ידיו של הכהן[4].
- צריך הלוי ליטול את ידי עצמו קודם שנוטל את ידי הכהן[5].
- אם אין שם לוי – לא ייטול להם ישראל, אלא ייטלו הכהנים בעצמם[6].
- יש מי שאומר שאם אין שם לוי – ייטול להם בכור מאם, ואין נוהגים כן[7].
כה. נטילה ע"י ת"ח – אם הלוי הוא תלמיד חכם והכהן עם הארץ – אינו רשאי הלוי ליצוק מים על ידיו[8].
- אם ישנם כהנים שחלקם תלמידי חכמים וחלקם עמי ארצות – ייטול הלוי התלמיד חכם רק את ידי הכהנים התלמידי חכמים, ויש אומרים שלא ייטול כלל.
- אסור ללוי תלמיד חכם להחמיר על עצמו וליטול לכהנים עמי ארצות כי יש אומרים שיש בזה חיוב מיתה בידי שמים[9] (ויתכן שלכן חששו הלויים, וביטלו בחלק מהמקומות את המנהג של יציקת מים על ידיהם של הכהנים[10]).
כו. שמירת ידיו – טוב לכהן ירא שמים שיזהר שלא ייגע במקומות המכוסים בגופו או בנעליו משעת נטילת ידיו כשקם בבוקר. ולכן טוב שלא יחלוץ נעליו בידיו אפילו אם ייטול אותם קודם שעולה לדוכן, ואם נגע – יש אומרים שצריך לברך שנית "על נטילת ידיים", אך למעשה לא יברך על נטילה זו[11].
כז. אנוס ושעת הדחק – אם הכהן אנוס או חולה כך שאינו יכול ללכת ליטול את ידיו – יכול בשעת הדחק זו לסמוך על הנטילה שנטל בבוקר ובתנאי שנזהר שלא טימא מאז את ידיו[12].
כח. מים שלא נשתנו וע"י כלי – יש אומרים שהמים שנוטל איתם את הידיים לברכת כהנים צריכים להיות מים שלא נשתנו מברייתם ע"י צבע או עיפוש וכד', והכהנים צריכים ליטול את ידיהם ע"י כלי ולא מהברז[13]. וטוב להיזהר בדברים אלו אם אפשר, אך אם אין כלי – ייטלו את ידיהם מהברז[14].
כט. ריח טוב במים – יש מקומות שנוהגים שבימים טובים ובנעילה של יום הכיפורים מערבבים ריח טוב במי הנטילה של הכהנים, ומי שנוהג כן יזהר לערב את הריח בתוך המים בערב יום טוב ולא ביום טוב עצמו כיון שיש בזה דין נולד[15].
ל. שהייה בין נטילה לברכת כהנים – לכתחילה יש להקפיד שלא יעבור זמן של הילוך כ"ב אמה, עקב בצד גודל (שהם 10.5 מ' וזמן הליכתם הוא כ -3 דקות) בין הנטילה לברכת הכהנים, כיון שהנטילה צריכה להיות סמוכה לברכה, אך בדיעבד אין זה מעכב[16].
[1] תהלים קל"ד, ב'.
[2] שו"ע סי' קכ"ח סעי' ו'. בא"ח פרשת תצוה סעי' ז'.
[3] שו"ע סי' קכ"ח סעי' ו'. כה"ח שם ס"ק ט"ל.
[4] שו"ע סי' קכ"ח סעי' ו'.
[5] עפ"י זוה"ק נשא דף קמ"ו ע"ב. שו"ע סי' קכ"ח סעי' ו' וברמ"א שם. כה"ח שם ס"ק מ"ב.
[6] בא"ח פרשת תצוה סעי' ז'. כה"ח סי' קכ"ח ס"ק מ"ב.
[8] בא"ח פרשת תצוה סעי' ז'. כה"ח סי' קכ"ח ס"ק מ"א.
[9] כה"ח סי' קכ"ח ס"ק מ"א. פר"ח ס"ק ח'.
[10] אחרונים.
[11] שו"ע סי' קכ"ח סעי' ז'. כה"ח שם ס"ק מ"ז. משנ"ב שם ס"ק כ"ד. בא"ח פרשת תצוה סעי' ח'.
[12] עיין ב"י סי' קכ"ח בדעת הרמב"ם ורש"י. כה"ח שם ס"ק ל"ה, ל"ו.
[13] בא"ח פרשת תצוה סעי' ח' עפ"י מג"א. כה"ח סי' קכ"ח ס"ק מ"ג.
[14] אחרונים.
[15] עיין כה"ח סי' קכ"ח ס"ק מ"ד באורך. משנ"ב שם ס"ק כ"ג. ועי' סי' תקי"א סעי' ד'.
[16] תוס' סוטה ל"ט ע"א ד"ה "כל כהן". בא"ח פרשת תצוה סעי' ח'. כה"ח סי' קכ"ח ס"ק מ"ז. דרכי תשובה יו"ד סי' קפ"ז ס"ק ח'.