שבת זכור
ח. המשנה במסכת מגילה (כט) כותבת שצריך לקרוא פרשת "זכור" סמוך לפורים כדי לסמוך את מחיית עמלק למחיית המן (לשון רש"י שם) כדכתיב הימים האלה "נזכרים ונעשים".
ט. מוציאין ב' ספרים וקורין בראשון שבעה עולים בפרשת השבוע, אומרים חצי קדיש, והמפטיר קורא בספר שני "פרשת זכור" ואומר חצי קדיש, ומפטירין "פקדתי וכו'", ומנהג הספרדים להוסיף לפני כן פסוק "ויאמר שמואל", וגומרין התפילה כשאר שבתות. ומנהג האשכנזים לומר קדיש פעם אחת וכשאומרים אותו מניחים את שתי ספרי התורה על הבמה. (שו"ע תרפה סע' ב).
י. פרשת זכור חייבים לקראה מדאורייתא, (שו"ע שם סע' ז) ויש אומרים שפרשת פרה גם כן חיובה מהתורה, ולכן יזהר הקורא לקראה בקול רם כדי שישמעו כל הקהל ויכוונו לצאת ידי חובה וגם הש"ץ יכוין להוציאם ידי חובתם. וטוב להכריז על כך. (ויש נוהגים לומר לשם יחוד מיוחד לזה – עיין כה"ח תרפה ס"ק לג).
יא. טוב לקרוא בספר התורה הכשר והמהודר שיש בבית הכנסת. וטוב שכל אחד ואחד ישתדל לשמוע קריאת פרשת זכור בספר תורה ובניגון לפי מנהג עדתו. ובדיעבד יוצאים ידי חובה בכל ספרי תורה ובכל סוגי הקריאות.
יב. יש אומרים שנשים פטורות מקריאת "זכור" וכך נהגו הספרדים, ואם באות לשמוע יחשבו בליבן שהן לא מקבלות עליהם כנדר. ויש אומרים שנשים חייבות וכך נהגו חלק מהאשכנזים. (כה"ח שם ס"ק ל עיין תול"ש קפ"ז).
