מצטער

מצטער

מח. מצטער פטור מן הסוכה חוץ מהלילה הראשון. והיינו שמצטער מחמת צינה, מרוח או מריח רע וכיוצא בו. וכן אם כבו הנרות בסוכתו בשבת ויש לו טורח גדול לילך לסוכת חבירו, יכול לילך לביתו במקום שיש לו נרות דולקים. ובלילה הראשון ישתדל לאכול לפחות "כזית" בסוכה. ודווקא אם מתחילה עשה סוכתו כראוי ואך במקרה בא לו העניין שהוא מצטער לישב או לישון בתוכה, אבל אם מתחילה עשאה במקום ריח רע וכדומה, או במקום שמתירא לישון בה, יש אומרים שאין הסוכה כשרה אפילו באכילה ביום. ויש מכשירים בדיעבד, וכן נוהגים. (שו"ע שם סע' ד. כה"ח שם ס"ק לג).

מט. כאב ראש – מצטער פטור מהסוכה רק אם בביתו אינו מצטער, אבל הסובל מכאב ראש גם בבית וגם בסוכה, הגם שהוא מצטער, עם כל זה אינו פטור מהסוכה. (בא"ח האזינו יב).

נ. ריח רע או יתושים – בסוכה שמצטער בגללם, פטור מן הסוכה. אמנם בגלל יתושים מועטין אין זה נקרא מצטער, כי גם בבית יש לעיתים יתושים ואין אדם עוזב את ביתו בגללם. (אחרונים).

נא. מי שצפוף לו בסוכה – וכן מי שקשה לו לצאת לסוכה הנמצאת מחוץ לביתו ואין לו את הנוחיות שהוא רגיל בה, לא נקרא מצטער שפטור מהסוכה. (רמ"א שם סע' ד).

נב. חתן – שהזמין אורחים לסעוד ולשמוח, ואין בסוכתו מקום לכולם לשבת, מעיקר הדין פטורים מהסוכה, אמנם נהגו בזמן הזה לישב בסוכה גם במצב כזה.

נג. בן שאביו מצטער – בעדו, כי חושש שמא יתקרר בנו – פטור הבן מלישב בסוכה.

נד. כשיורד גשם – פטור מן הסוכה. באילו גשמים פטור? אם גשמים יורדים לתוך הסוכה שאם יפלו לתוך התבשיל יתקלקל האוכל, פטור מהסוכה. (שו"ע תרלט סע' ה).

נה. אם התחיל לאכול בסוכה ואחר כך ירדו גשמים ונכנס לתוך הבית והמשיך לאכול גם בבית, או שמחמת הגשמים התחיל לאכול בבית, ואחר כך פסקו הגשמים, גומר סעודתו בבית ואינו מחוייב להפסיק סעודתו בבית וללכת לסוכה, אבל אם לא התחיל לאכול – חוזר לסוכה. (שו"ע שם סע' ו. מ"ב שם ס"ק לז, לח כה"ח ס"ק פב).

נו. כשחם מאוד – יותר מהרגיל, ויש צער לשבת בסוכה, אפשר וכדאי להפעיל בתוכה מאוורר וכדו' כשם שהוא עושה בביתו. ואם אי אפשר והחום קשה מאוד יצא מהסוכה בכפיפת קומה. (ע"ז ג ב).

נז. כשקר מאוד – והמאכלים נקרשים בתוך הסוכה, פטור מן הסוכה, ודבר זה אינו שכיח בארץ ישראל. (כה"ח תרלט ס"ק סח).

נח. היוצא מן הסוכה – בגלל גשמים וכדו', יצא ממנה בצער כעבד שמזג כוס לרבו ושפך לו רבו קיתון על פניו. ואם אינו יוצא משם, נקרא הדיוט ואינו מקבל שכר על ישיבתו, ובמקרה זה אינו רשאי לברך "לישב בסוכה" משום דהוי ברכה לבטלה. (רמ"א תרלט סע' ז).

דילוג לתוכן